שאלות נפוצות - פטנטים

בהתאם לסעיף 16א' לחוק הפטנטים, בקשה לפטנט וכל תחולת תיק הבקשה יהיו פתוחים לעיון הציבור 18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט או היכן שנתבע דין קדימה, 18 חודשים מתאריך ההגשה של הבקשה ממנה נובע דין הקדימה.

על מנת להגיש בקשה לפטנט בישראל יש לערוך בקשה לפטנט (מנוסחת בהתאם למוגדר בחוק) ולהגישה לרשם
הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בצירוף אגרה כדין. לשם כך, ניתן לפעול באחת משתי דרכים:

• הממציא (או בעל האמצאה) יכול לערוך ולהגיש את הבקשה בעצמו.  בעניין זה מומלץ לעיין בתדריך למבקש פטנט אשר פורסם על ידי רשם הפטנטים.  פעולה עצמאית זו יכולה לחסוך עלויות, אולם יש בה בין השאר סיכון מובנה, הנובע מחוסר ידע וניסיון מקצועיים בעריכת פטנטים.
• ניתן לפנות לעורך פטנטים אשר יוכל לתרום מניסיונו הן בעריכת הבקשה והן הגיבוש החלטות לגבי המועד הנכון בו יש להגיש בקשה לפטנט ואלו רכיבים רצוי לכלול (או שלא לכלול) בבקשה.

כן. ניתן לעשות זאת על ידי כך שמבקשים בחינה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים  התשכ"ז – 1967. אין מועד קבוע בחוק להגיש  בקשה לבחינה כאמור. למעשה ניתן לבקש בחינה  כזאת בכל שלב במהלך בחינת הבקשה. ובנוסף, אם נתבקשה בחינה לפי סעיף 17(ג) האמור, המבקש רשאי בכל שלב לחזור בו מבקשה זו ולבקש בחינה רגילה עד למועד קיבול הבקשה.

לא בכל המדינות. במדינות מסוימות (ובהן ישראל) קיימת חובה מתמשכת לידע את משרד הפטנטים על פרסומים שקשורים לכשירות האמצאה לפטנט.

בארה"ב ובישראל יש אף לדווח על כל הפרסומים הרלוונטים שידועים למבקש, בין אם צוטטו במדינה אחרת ובין אם לאו. בארה"ב קיימת אף חובה להגיש העתקים מלאים של כל הפרסומים האמורים.

לבסוף, במדינות רבות אין חובה להגיש כל מידע לגבי פרסומים שצוטטו נגד בקשות מקבילות, אולם במדינות מסוימות כגון קנדה מומלץ להגיש רשימה כזאת על מנת לזרז את הבחינה.

במדינות מסוימות קיימת הגנה מסוג "Utility Model" אשר ניתן לעיתים לקבלה גם ללא בחינה מהותית ועל כן הם נרשמים מהר יותר מאשר פטנטים. הגנה של "Utility Model" קיימת במדינות אירופאיות רבות, בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אך איננה קיימת בישראל ובארה"ב.

בנוסף, בקשה לפטנט בישראל יכולה להבחן בהליך מהיר יחסית לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967, כאשר הפטנט הישראלי ניתן בהתבסס על רישום של פטנט מקביל שתובע את אותן התביעות. למידע נוסף על הליך בחינה זה נא ראו "האם ניתן לרשום פטנט בישראל בהתבסס על פטנט מקביל במדינה אחרת?".

במצב כזה יש למבקש את הסיכוי לרשום את הבקשה בישראל, אם וכאשר יינתן הפטנט יוכל בעליו למנוע מהאחרים מלנצל את האמצאה (בכפוף לחריגים כמצוין ג' בחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967).

עד אשר יוענק הפטנט, לא ניתן יהיה לתבוע מפירים פוטנציאלים בגין הפרת פטנט, אולם לאחר מתן הפטנט, ניתן לתבוע אותם וניתן לתבוע פיצויים עבור פעולות הפרה שנעשו לאחר פרסום דבר הקיבול של הבקשה לפטנט.

לתשומת לב – כל עוד הפטנט איננו רשום יהיה זה מומלץ לסמן את המוצר "Patent pending", אשר יכול להרתיע מתחרים אפשריים.

על פי דין ניתן להגיש בקשה לפטנט בישראל בכל שפה רשמית (עברית או ערבית), אולם, הרוב המכריע של הבקשות מוגש באנגלית.

משך הזמן הדרוש על מנת לערוך בקשה לפטנט תלוי בגורמים שונים, מידת המורכבות של האמצאה (לדוגמא – כמות הפרסומים הקודמים שקרובים לאמצאה) ועד כמה המידע שהתקבל מהלקוח הוא מלא ועד כמה הממציא יכול לסייע במידת הצורך.
ככלל גס, ניתן לומר שדרושים בין 4 ל- 6 שבועות על מנת לערוך טיוטא ראשונה גסה הנשלחת לעיונו של הלקוח. מנקודה זו, קצב ההתקדמות תלוי בעיקר בממציא. באופן טבעי, אנו תמיד עושים כל שביכולתנו על מנת להתאים עצמנו ללוח הזמנים של הלקוח אם מתעורר צורך דחוף בזירוז התהליך.

לא אין צורך בכך.

למרות האמור לעיל, לעיתים קרובות התהליך של עיצוב ובניית המוצר לראשונה מאפשרת ללקוח לתת פרטים לגבי האמצאה שיזכרו בבקשה לפטנט, ואף לשנות את תפיסתם של היבטים מסוימים של המוצר. דבר זה יכול לתת יתרון משמעותי על מנת לוודא שהמוצר שייוצר בסופו של דבר יתואר ויוגדר היטב בבקשה לפטנט ויוגן בצורה מיטבית.