שאלות נפוצות - פטנטים

בהתאם לסעיף 16א' לחוק הפטנטים, בקשה לפטנט וכל תחולת תיק הבקשה יהיו פתוחים לעיון הציבור 18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט או היכן שנתבע דין קדימה, 18 חודשים מתאריך ההגשה של הבקשה ממנה נובע דין הקדימה.

במדינות מסוימות קיימת הגנה מסוג "Utility Model" אשר ניתן לעיתים לקבלה גם ללא בחינה מהותית ועל כן הם נרשמים מהר יותר מאשר פטנטים. הגנה של "Utility Model" קיימת במדינות אירופאיות רבות, בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אך איננה קיימת בישראל ובארה"ב.

בנוסף, בקשה לפטנט בישראל יכולה להבחן בהליך מהיר יחסית לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967, כאשר הפטנט הישראלי ניתן בהתבסס על רישום של פטנט מקביל שתובע את אותן התביעות. למידע נוסף על הליך בחינה זה נא ראו "האם ניתן לרשום פטנט בישראל בהתבסס על פטנט מקביל במדינה אחרת?".

במצב כזה יש למבקש את הסיכוי לרשום את הבקשה בישראל, אם וכאשר יינתן הפטנט יוכל בעליו למנוע מהאחרים מלנצל את האמצאה (בכפוף לחריגים כמצוין ג' בחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967).

עד אשר יוענק הפטנט, לא ניתן יהיה לתבוע מפירים פוטנציאלים בגין הפרת פטנט, אולם לאחר מתן הפטנט, ניתן לתבוע אותם וניתן לתבוע פיצויים עבור פעולות הפרה שנעשו לאחר פרסום דבר הקיבול של הבקשה לפטנט.

לתשומת לב – כל עוד הפטנט איננו רשום יהיה זה מומלץ לסמן את המוצר "Patent pending", אשר יכול להרתיע מתחרים אפשריים.

על פי דין ניתן להגיש בקשה לפטנט בישראל בכל שפה רשמית (עברית או ערבית), אולם, הרוב המכריע של הבקשות מוגש באנגלית.

משך הזמן הדרוש על מנת לערוך בקשה לפטנט תלוי בגורמים שונים, מידת המורכבות של האמצאה (לדוגמא – כמות הפרסומים הקודמים שקרובים לאמצאה) ועד כמה המידע שהתקבל מהלקוח הוא מלא ועד כמה הממציא יכול לסייע במידת הצורך.
ככלל גס, ניתן לומר שדרושים בין 4 ל- 6 שבועות על מנת לערוך טיוטא ראשונה גסה הנשלחת לעיונו של הלקוח. מנקודה זו, קצב ההתקדמות תלוי בעיקר בממציא. באופן טבעי, אנו תמיד עושים כל שביכולתנו על מנת להתאים עצמנו ללוח הזמנים של הלקוח אם מתעורר צורך דחוף בזירוז התהליך.

לא אין צורך בכך.

למרות האמור לעיל, לעיתים קרובות התהליך של עיצוב ובניית המוצר לראשונה מאפשרת ללקוח לתת פרטים לגבי האמצאה שיזכרו בבקשה לפטנט, ואף לשנות את תפיסתם של היבטים מסוימים של המוצר. דבר זה יכול לתת יתרון משמעותי על מנת לוודא שהמוצר שייוצר בסופו של דבר יתואר ויוגדר היטב בבקשה לפטנט ויוגן בצורה מיטבית.

עורך פטנטים מצוי תחת חובת נאמנות ללקוחו, אשר העביר לידיו מידע חסוי. למעשה, בהחלטה של בית המשפט המחוזי נקבע שיחסי עורך פטנטים לקוח מהווים מערכת יחסים חסויה, אולם חיסיון זה אינו מוחלט. לאור האמור לעיל, אין צורך הסכם סודיות (Non-disclosure agreement) עם עורך הפטנטים.

חיפוש אחר פרסומים קודמים יכול לעזור להחליט אילו היבטים של האמצאה חדשים. אם מהחיפוש מתגלה שהאמצאה איננה חדשה, או שהיא למעשה מאוד מצומצמת, הלקוח עשוי להחליט לוותר על המשך התהליך, דבר שיכול לחסוך כסף רב. כמו כן, הכרת הידע הקודם מאפשרת לעורך הפטנטים לתאר את האמצאה ולנסח את התביעות בצורה טובה יותר, בכך שקל יותר לזהות את התכונות החשובות המבחינות בין האמצאה לבין הידע הקודם.

לתשומת הלב: ממציאים רבים סבורים שאמצאתם חדשה מהטעם הפשוט שמעולם לא ראו אותה במקום כלשהו. זה לא תמיד נכון, הואיל ויתכן למשל שמישהו חשב על אותה האמצאה וניסה לרשום פטנט, אולם לא הצליח להחדיר את האמצאה לשוק, מטעם זה או אחר. אי לכך, חיפוש אחר פטנטים קודמים חשוב גם הוא.
חיפוש טוב אורך זמן. במקרים מסוימים חיפוש יסודי עלול שלא להותיר זמן לערוך ולהגיש את הבקשה כראוי (למשל משום שיהיה צורך חיוני לחשוף את האמצאה). במקרים אלו אין בירה אלא להסתפק בחיפוש מהיר או לוותר על חיפוש לגמרי. עם זאת, לעתים קרובות, כדאי יהיה להשלים את החיפוש לאחר הגשת הבקשה.

ברוב מדינות העולם, ממציא / בעל המצאה, אינו יכול לטפל בבקשה לפטנט לבד אלא יצטרך לעבוד מול עורך פטנטים מקומי במדינה הרלוונטית.