קניין הרוחני הוא מהנכסים המשמעותיים ביותר של חברות חדשנות – במיוחד בזמנים של חוסר ודאות פוליטית, כלכלית וביטחונית

המציאות הביטחונית והכלכלית בישראל מכתיבה את קצב החדשנות ואת האופן שבו בוחרים יזמים וחברות להגן על ההמצאות שלהם ועל המותגים שלהם.

השבוע פורסם הדוח השנתי של רשות הפטנטים לשנת 2024, והוא מצביע על האטה בפעילות בתחומי הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר. לצד זאת, הרשות ממשיכה לפעול לשיפור השירות ושקיפות הנתונים – לרבות פרסום גרפים מפורטים, שדרוג ממשקי ההגשה והכשרות לצוותי הבחינה.

מגמת ההאטה הזו אינה ייחודית לישראל: לפי הדוח השנתי של WIPO, מספר הבקשות הבינלאומיות לרישום פטנטים (בקשות PCT) ירד בשנת 2023 ב־1.8% – לראשונה זה 14 שנה – ונרשמה התאוששות קלה בלבד של 0.5% בשנת 2024.

אך על פי נתוני רשות הפטנטים, נראה כי ההאטה בישראל משמעותית יותר.

בתחום הפטנטים, בשנת 2024, נרשמה ירידה של כ 10.7% במספר הבקשות שהוגשו בישראל לעומת שנת 2023, וזאת לאחר מגמת יציבות יחסית בשנים 2021-2023. הירידה בולטת במיוחד בקרב בקשות שמקורן במבקשים זרים, לצד עליה של כ 6.5% בהגשת בקשות ראשונות בישראל, על פי רוב, על ידי מבקשים ישראליים. הסבר אחד לפער זה נובע מהרצון של מבקשים ישראליים לנצל את מסלול הבחינה המזורזת (על אתר) שמציעה הרשות.

הדוח מעיד שמגמת הירידה בהגשות פטנטים, אשר החלה עוד בשנת 2023, חוצה את כל התחומים הטכנולוגיים, כאשר תחומי מדעי החיים והכימיה ממשיכים להוביל במספר הבקשות, אף שגם בהם ניכרת ירידה.

מגמה מעניינת מתייחסת לבקשות להקדמת בחינה. בעוד שקיימת ירידה משמעותית בבחירת מסלולי Patent Prosecution highway (PPH) או בקשה ירוקה, קיימת מגמת עליה משמעותית בבקשות לבחינה מזורזת , עם עליה של למעלה מ 10% ביחס לשנה הקודמת. יתכן שהעלייה הזו משקפת רצון של מבקשים להתמודד עם זמני בחינה ארוכים בישראל, במסלול הרגיל, עם מינימום 39.3 חודשי המתנה לבחינת בקשה בתחומי המחשבים, מכניקה, אלקטרוניקה ופיסיקה ו- 51.3 חודשי המתנה לבחינת בקשה בביוטכנולוגיה, או לחלופין, לנצל את המסלול המזורז לבחינה של בקשה שמוגשת לראשונה בישראל מתוך שיקולים אסטרטגיים בהליכי בחינה בישראל ובעיקר בעולם.  

לפי נתוני הדוח, בשנת 2024 הוגשו 1,245 בקשות PCT דרך רשות הפטנטים הישראלית – ירידה של כ-7.2% לעומת 1,342 בקשות בשנת 2023. ירידה זו בולטת במיוחד ביחס למגמה הגלובלית, שבה נרשמה ירידה מתונה בהרבה (1.8%) בשנת 2023 והתאוששות חלקית בלבד בשנת 2024. מגמה זו עשויה להעיד על צמצום ביכולת של מבקשים ישראליים לפעול בשוק הבינלאומי בתקופה של חוסר ודאות – בין אם מסיבות תקציביות, אסטרטגיות או תלויות שוק. יחד עם זאת, הנתונים מצביעים על חלק משמעותי של הבקשות הללו שמקורו באקדמיה, דבר שממשיך להעיד על עוצמת המחקר המדעי בישראל.

במבט משולב, ייתכן שהירידה שנצפתה בישראל בהגשת בקשות לפטנט ראשונות, PCT או בשלב לאומי משקפת לא רק את המצב הגלובלי, אלא גם את השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" – על היזמות, ההשקעות, והיכולת הכלכלית של גופים להקצות משאבים להגנה על קניינם הרוחני בתקופה זו.

בתחום העיצובים, בשנת 2024 הוגשו 1,724 בקשות חדשות, מתוכן 763 בקשות הוגשו ישירות לישראל (44.3%) ו-961 בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל הוגשו באמצעות אמנת האג (55.7%). לשם השוואה, בשנת 2023 הוגשו 1,865 בקשות חדשות, מתוכן 924 בקשות הוגשו ישירות לישראל ו-941 בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל הוגשו באמצעות אמנת האג. על כן, סה"כ בשנת 2024 נרשמה מגמת ירידה של כ-7.5% במספר הבקשות שהוגשו לרישום עיצובים בהשוואה לשנת 2023. מגמה זו מגלמת בתוכה ירידה של כ-17.1% בהגשת בקשות חדשות ישירות לישראל, ועליה של כ-2.1% בהגשת בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל באמצעות אמנת האג.

על כן, אמנם קיימת ירידה כוללת בהגשת בקשות עיצוב בישראל, אך העלייה בהגשת בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל באמצעות אמנת האג יכולה להצביע על האטרקטיביות של מנגנון הגשה זה.

גם בתחום של סימני המסחר מסתמנת ירידה דומה בהיקף הפעילות. בשנת 2024 נרשמה ירידה של כ- 10% במספר הבקשות לרישום סימני מסחר בישראל (לאומיות ובינלאומיות), ואם לוקחים בחשבון גם את היקפן של הבקשות שהוגשו, דהיינו: את מספר ה"סוגים" (תחומים) שנכללו בכל בקשה, הירידה גדולה אף יותר ומתקבלת ל- 20%.

עיקר הירידה – בהגשות של מבקשים זרים, ובמיוחד במספר הבקשות הבינלאומיות שמייעדות במסגרתן את ישראל.

נראה כי לאחר התאוששות מסוימת מההאטה בתקופת הקורונה, הרי שבעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר, לקראת סוף 2023, ההתאוששות נבלמה, ובשנת 2024 כבר ניכרה כאמור ירידה משמעותית בפעילות.

ככל הנראה מאותן סיבות, בשנת 2024 חלה גם עלייה חדה במספר הבקשות לרישום סימן מסחר ישראלי כחלק מרישום בינלאומי, לאחר שחברות זרות שייעדו את ישראל במסגרת בקשה בינלאומית, קיבלו דוח בחינה מהרשם הישראלי, והחליטו שלא להשיב עליו ולוותר על הייעוד הישראלי ברישום הבינלאומי שלהן

כמו כן, בשנת 2024 חלה ירידה של 24% במספר הבקשות הבינלאומיות שהוגשו באמצעות משרד סימני המסחר הישראלי כמשרד מקור. נתון זה משקף את הירידה במספר החברות הישראליות שבחרו להגן על סימנן בחו“ל באמצעות המנגנון של הרישום הבינלאומי (פרוטוקול מדריד) ולהגיש בקשה בינלאומית על בסיס בקשה לאומית שהוגשה בישראל

ואולם, במספר סימני מסחר הרשומים בישראל שנמחקו עקב אי-תשלום אגרת חידוש, לא מסתמן שינוי משמעותי. יש לקוות שזה מצביע על אמון בשוק הישראלי לפחות לטווח הרחוק.

מכל מקום, בשנת 2024 פחתו מאד זמן ההמתנה הממוצע לבחינה ראשונה והזמן הכולל מרגע הגשת הבקשה ועד לקיבולה לפרסום.

מבחינת התחומים העסקיים בהם מוגשות הבקשות לרישום סימני מסחר בישראל: כמו בכל השנים האחרונות ובהתאם למגמה המסתמנת בהקשר זה בעולם, גם ב- 2024 מרבית הבקשות הוגשו בסוג 9 לפי הסיווג הבינלאומי של מוצרים ושירותים, ביחס למגוון רחב של מוצרי חומרה ותוכנה, מיכשור מדעי ומיכשור המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות

למידע נוסף ניתן להיכנס לדוח שנתי של רשות הפטנטים לשנת 2024 , כפי שמופיע באתר הרשות.