icon icon heb

מערכת המשפט בימי הקורונה – מורה נבוכים

אפריל 06, 2020

על רקע המאמצים למיגור התפשטות נגיף הקורונה, מתפרסמות מדי יום ביומו תקנות חדשות אשר מטרתן להסדיר את ההליכים בשעת חרום. משבר הקורונה לא פסח על מערכת המשפט. כתוצאה מכך, ובניסיון להקל על הציבור הנזקק לשירותי מערכת המשפט, פורסמה לאחרונה שורה של הוראות שעה אשר נועדו להתאים את סדרי הדין והתנהלות בתי המשפט ועורכי הדין למציאות שנוצרה בצל משבר הקורונה. מאחר וכלשון הפתגם הידוע "מרוב עצים, לא רואים את היער", ריבוי הוראות השעה וההקלות מקשה על המעקב והיישום שלהן. ניתן למצוא להלן רשימה תמציתית אשר נועדה לעשות סדר.

פגרת הקורונה

נוכח התפשטות נגיף הקורונה ובשל מצב החירום המיוחד, חתם שר המשפטים על תקנות סדרי דין בשעת חירום החלות על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל. בהתאם לתקנות אלו הוכרזה התקופה שהחלה ביום 15.3.2020 ותסתיים ביום 16.4.2020 (נכון למועד כתיבת שורות אלו) כתקופת פגרה, אותה נכנה "פגרת הקורונה".
עדכון – תקופת החירום בבתי המשפט הוארכה עד ליום 10.5.2020.

האם בתי המשפט פועלים כסדרם?

על פי תקנות אלו, במהלך פגרת הקורונה, בתי המשפט ידונו אך ורק ברשימה סגורה של עניינים דחופים וביניהם: מעצר ושחרור בערובה; עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; עבירות לפי חקיקה הנוגעת למצב החירום המיוחד; סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים; עניינים דחופים בהוצאה לפועל. הדחיפות נתונה לשיקול דעתו של נשיא בית המשפט אשר יהיה מוסמך לקבוע כי למרות שעניין מסוים אינו נופל לגדר הרשימה הסגורה, הוא ידון במהלך פגרת הקורונה.

מה לעשות אם יש לי דיון הקבוע במהלך פגרת הקורונה?

על פי התקנות הנ"ל כל מועדי הדיון בטלים אלא אם הם בעניינים הנכללים ברשימה של הנושאים הדחופים או שנקבע לגביהם על ידי נשיא בית המשפט כי הם מצדיקים דיון בתקופת פגרת הקורונה.

מה עלי לעשות אם במהלך פגרת הקורונה עלי לשלם אגרה בבית משפט או בהוצאה לפועל?

על פי התקנות כל מועדי התשלום של האגרות נדחים עד לתום תקופת פגרת הקורונה אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

ומה קורה בבתי הדין לעבודה?

בדומה למצב בבתי המשפט הכלליים ובהוצאה לפועל גם בתי הדין לעבודה פועלים במתכונת חירום. נשיאת בית הדין הארצי לעבודה פרסמה את רשימת הנושאים בהם יתקיימו דיונים דחופים גם במהלך תקופת הקורונה וביניהם: סכסוכים קיבוציים דחופים; ערעורים ובקשות רשות ערעור דחופים המוגשים לבית הדין הארצי לעבודה; סעדים זמניים; תובענות לשכר עד 50,000 ₪; הליכים הקשורים לתביעות לקבלת תרופות או טיפולים מיוחדים שאינם מאושרים על ידי קופות החולים; הליכים מול המוסד לביטוח לאומי שעניינם הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, דמי אבטלה, גמלת שירותים מיוחדים וגמלת סיעוד; ערעורים על החלטות שירות התעסוקה בכל הקשור לשליחה לעבודה של דורשי עבודה.

איך אוכל לדעת באילו עניינים דנים בתי משפט אחרים?

ביום 15.3.2020 פרסם מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר מרזל, רשימת נושאים הנחשבים כנושאים דחופים אשר יידונו גם במהלך פגרת הקורונה. את הרשימה המלאה הכוללת התייחסות לבתי הדין לתעבודה, בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט לעניינים מקומיים ואחרים ניתן למצוא באתר משרד המשפטים.

איך מתקיימים דיונים דחופים בפגרת הקורונה?

ביום 24.3.2020 חתם ראש הממשלה על תקנות שעת חירום המאפשרות קיום של הליך פלילי באמצעות היוועדות חזותית. על פי תקנות אלו אם נדרשת לפי החוק נוכחותו של עצור או אסיר בדיון, יתקיים הדיון בהשתתפותו של העצור או האסיר, לפי העניין, באמצעות מכשיר טכנולוגי שיקצה שירות בתי הסוהר ושמאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, ואם אין מכשירים טכנולוגיים זמינים מסוג זה בעת קיום הדיון בעניינו של אותו עצור או אסיר – באמצעות מכשיר כאמור שמאפשר העברת קול בלבד, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור או באסיר בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. ההיוועדות החזותית תתאפשר אלא אם החליט נשיא בית המשפט או בית הדין לעבודה (בהליכים פליליים) כי נוכחותו של העצור/אסיר הכרחית בכפוף לשמיעת עמדות הצדדים להליך.

האם תתקיים היוועדות חזותית גם בהליכים אזרחיים?

לאחרונה פרסמה הרשות השופטת כי החל מה-5 באפריל 2020, יורחב השימוש בהיוועדות חזותית גם לדיונים של קדמי משפט בהליכים אזרחיים ולדיונים של סעדים אזרחיים דחופים, ובלבד שהצדדים להליך הסכימו לכך. תיאום הדיון בהיוועדות חזותית ייעשה מול באי כוח הצדדים, אשר יתבקשו לבדוק מול לקוחותיהם האם ברצונם להשתתף בדיון בעצמם, וככל שירצו בכך יוכלו להצטרף. נכון למועד כתיבת שורות אלו, מדובר בפיילוט שירוץ בבית משפט השלום בראשון לציון, ויש לקוות כי יתרחב בהמשך לבתי משפט נוספים. התארגנות לקראת האפשרות לקיים היוועדות חזותית תואמת את רוח תקנות סדר הדין החדשות אשר כניסתן לתוקף נדחתה בשלב זה.

איך אפשר להמציא מסמכים משפטיים לצד שכנגד?

ביום 30 במרץ 2020, חתם שר המשפטים על הוראת אשר נועדה להתאים את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע להמצאת מסמכים הנוגעים להליך המשפט (כתבי בי-דין). על פי הוראת השעה הותרה מסירתם של כתבי בי-דין לכתובת דוא"ל של בעל דין או של בא כוחו, גם אם כתובת זו לא נמסרה על ידי הנמען לבית המשפט לצורך ביצוע המצאה כנדרש כיום. סוגי כתובות הדוא"ל שאליהן ניתן לבצע המצאה לפי הוראת השעה הן: הכתובת שבכתב בי–הדין שהגיש הנמען לבית המשפט באותה תובענה; הכתובת שבנייר המכתבים המשרדי של הנמען; הכתובת שבאתר האינטרנט של הנמען; הכתובת שמסר לו הנמען. על מנת שיראו בהמצאה לכתובת דוא"ל כמסירה אישית לנמען ביום המשלוח, יש לוודא את קבלת הודעת הדוא"ל אצל הנמען, בין אם באמצעות קבלת אישור בכתב ובין אם באמצעות שיחה טלפונית ועריכת תרשומת אודותיה. התקנות אינן מתייחסות לאפשרות קבלת אישור מסירה ואישור קריאה אוטומטיים באמצעות מערכת הדוא"ל.

איך אוכל לחתום על תצהיר מבלי לפגוש את עורך הדין?

במסגרת מאמציה של לשכת עורכי הדין להקל על ציבור עורכי הדין בתקופת משבר זו, החליטה לאחרונה (ביום 25 למרץ 2020) ועדת האתיקה הארצית של הלשכה להקל בעניין אימות חתימה על גבי תצהירים ובתוך כך התירה אימות חתימה על ידי עו"ד בהיוועדות חזותית, בכפוף לתנאים שונים, ביניהם: המצהיר והעו"ד מצויים בישראל; המצהיר מוכר לעוה"ד; המצהיר הציג תעודה מזהה; עוה"ד מקריא בפני המצהיר אזהרה ייעודית בנוסח שפורסם על ידי הלשכה; עוה"ד מקליט את תהליך האזהרה והאימות. חשוב לציין כי על פי כללי האתיקה אסור לעורך דין להקליט את הלקוח שלו אולם ועדת האתיקה החריגה את ההקלטה לצורך אימות חתימה מהאיסור הגורף על הקלטות.

ועדת האתיקה גם הבהירה כי כאשר נמנע ממצהיר להתייצב בפני עורך דין (למשל מחמת היותו בבידוד), ניתן להגיש לבית המשפט הצהרה שלא תהיה חתומה בפני עורך דין ולציין בשוליה כי תצהיר חתום כדין יוגש לבית מהשפט לקראת קיומו של הדין בתיק או מיד לאחר תום פגרת הקורונה.

ועדת האתיקה הדגישה כי אימות חתימה בהיוודעות חזותית הינו חלופה למקרים בהם לא ניתן לפעול בדרך של אימות חתימה בנוכחות המצהיר או בדרך של עריכת "הצהרה".

אכן משבר הקורונה הציב בפני מערכת המשפט אתגרים חדשים עימם מתמודדת המערכת תוך גמישות והתאמה הן למצב החירום והן לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום ואשר יש בידם להקל על ההתנהלות בימי חירום אלו.


אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.