This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.
האם בתי עסק מפרים זכויות יוצרים כאשר הם מקרינים משחקי כדורגל המשודרים בערוצים ציבוריים?
מאי 29, 2019
לאחרונה, בחודש אפריל 2019 , פורסם פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב במקרה הידוע כפרשת צ'רלטון נגד עולם הבאולינג בע"מ[1], אשר במסגרתו נדונה השאלה שהטרידה את בתי המשפט במספר ערכאות – האם הקרנה במסעדה של משחק ספורט אשר משודר בערוץ ציבורי מהווה "ביצוע פומבי" שאין לבצע אותו ללא קבלת אישור מבעל זכות היוצרים באותו משחק ספורט?
בית המשפט המחוזי הפך החלטה שניתנה על ידי בית המשפט השלום וקבע כי גם אם משחק ספורט משודר במסגרת ערוץ ציבורי, כדוגמת הערוץ הראשון, הרי שלא ניתן להקרין אותו באופן פומבי ללא קבלת אישור בעל הזכויות במשדר המשחק, וזאת בניגוד לעמדת בית משפט השלום שסבר שאין מניעה לבצע הקרנה כזו כל עוד מדובר במשחק ששודר בערוץ ציבורי, להבדיל מערוץ מסחרי.
התובעת, צ'רלטון, עוסקת בהפקת שידורי ספורט ומפיקה ערוצי ספורט המשודרים בערוצים מסחריים באמצעות חברת הכבלים "הוט" וחברת הלווין "יס" וכן באמצעות ערוצי השידור הציבורי.
התובענה עסקה בהקרנתו של משחק כדורגל שנערך במסגרת הליגה האירופאית בין קבוצת מכבי תל אביב לבין קבוצת איינטרכט פרנקפורט , משחק אשר הוקרן על ידי הנתבעת בבית העסק שלה שסיפק שירותי מזון מהיר, תוך שימוש במסך טלוויזיה בלבד ובאופן המאפשר לציבור הרחב להגיע ולצפות בשידור המוקרן.
צ'רלטון טענה כי המשחק הוקרן על גבי מסך הטלוויזיה בבית העסק, והשידור או הביצוע הפומבי שלו, פגע בזכויות היוצרים שלה.
בבית המשפט השלום נקבע כי אופן צילום אירוע הספורט הוא בגדר "יצירה מקורית" שזוכה להגנת זכות יוצרים. כן התקבלה הגרסה העובדתית של התובעת שהיא זו שהפיקה את שידור המשחק ונקבע מבחינה עובדתית כי המשחק ששודר בערוץ הראשון הוקרן בבית העסק, תוך שימוש במסך טלוויזיה בלבד ובאופן המאפשר לציבור הרחב להגיע ולצפות בשידור המוקרן.
השאלה היתה האם בהקרנת המשחק בבית העסק היה משום "ביצוע פומבי" שהיא זכות שנתונה באופן בלעדי לבעל זכות היוצרים ביצירה, והאם הקרנה כזו אסורה שעה שמדובר במשחק ששודר בערוץ ציבורי ולא באמצעות ערוץ מסחרי.
בית משפט השלום קבע כי הקרנת המשחק התבטאה רק בהפעלת מכשיר טלוויזיה פשוט ללא אמצעי הגברה ולכן אין מדובר ב"ביצוע פומבי". כן נקבע על ידו כי שעה שמדובר בשידור בערוץ ציבורי הרי שאין בדין כל הגבלה השוללת מהציבור את האפשרות לצפות בשידור הציבורי בפומבי הואיל וצפייה בשידור ציבורי איננה מוגבלת לצפייה פרטית בלבד. בית משפט השלום בחן את ההסכם שבין צ'רלטון לבין הגוף המשדר ומצא בו תניה שהגבילה את הביצוע הפומבי, אולם נקבע על ידו כי אין לתניה זו תוקף וזכות הציבור לצפייה בשידור גוברת על תניה זו.
בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה הפוכה. בית המשפט המחוזי הסתמך על הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום שקבע כי אמנם מדובר ביצירה מקורית אשר זכאית להגנת החוק, אולם לעומת בית המשפט השלום נקבע על ידו כי אמנם התקיים באותו מקרה "ביצוע פומבי" וכי העובדה שמדובר במשחק ששודר בערוץ ציבורי ולא מסחרי אין בה כדי לשנות דבר והתנהגות הנתבעת מהווה הפרת זכות יוצרים.
בית המשפט המחוזי הסתמך על פרשת Tele Event [2] שם התקבלה טענת בעלי הזכויות בשידורי הספורט ונפסק כי העברה של שידורי ערוץ לצופים היא בגדר "ביצוע פומבי".
בכל הנוגע לשידור הציבורי – בית המשפט המחוזי קבע כי השידור הציבורי לא הוחרג בחוק זכות יוצרים ולכן ביצוע פומבי של משחק בערוץ ציבורי מהווה הפרת זכות יוצרים (וזאת בשונה מצפיית אדם בבית במשחק – מעשה שאינו מהווה "ביצוע פומבי") ועולם הבאולינג בע"מ חויב בתשלום של 18,000 ש"ח.
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא נסמך על פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת פרזי [3] אשר גם בה נקבע כי כל ביצוע פומבי של היצירה מהווה הפרת זכת יוצרים, גם אם מדובר בשידור ציבורי. באותו מקרה דובר על ביצוע פומבי של שידור בערוץ חינמי (ערוץ 2) ונקבע כי שידור של משחק מערוץ חינמי מהווה אף הוא הפרת זכות יוצרים. (יצוין כי באותה פרשת נדחתה התובענה הואיל והתובעת לא הוכיחה שיש לה זכויות יוצרים בצילום המשחק. וכיום תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט העליון).
לסיכום המצב כיום, הרי שעל פי הלכות של בתי המשפט המחוזיים הרי שיש לראות בהקרנת משחק כדורגל בבית עסק תוך שימוש במסך טלוויזיה בלבד ובאופן המאפשר לציבור הרחב להגיע ולצפות בשידור המוקרן כ"ביצוע פומבי" של יצירה, וגם אם מדובר ביצירה שהוצגה במסגרת הערוצים הציבוריים (ערוץ 1 וערוץ 2) הרי שאין לבצעה בפומבי ללא קבלת אישור מבעל הזכויות ביצירה, שאם לא כן יראו בכך כמעשה של הפרת זכות יוצרים. באופן זה אין הבדל בין ביצוע פומבי של יצירה ששודרה בערוצים ציבורים לבין יצירה ששודרה בערוצים מסחריים.
[1] ע"א 54238-10-18 צ'רלטון בע"מ נ' עולם הבאוליג בע"מ, פורסם על ידי כב' השופטת אביגייל כהן ביום 7.4.2019.
[2] דנ"א 6407/01 ערוצי זהב נ' Tele Event Ltd
[3] ע"א 28088-10-18 צ'רלטון נ' פרזי
אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.