שאלות נפוצות

חוק זכות יוצרים אינו מחייב רישום זכות יוצרים בישראל. הדרישה היחידה היא מקוריות. כדי להוכיח זכויותיו על היצירה, אדם חייב להוכיח שהוא היוצר המקורי של היצירה. חשוב לשמור רשומות של גרסאות מוקדמות של היצירה על מנת שישמשו הוכחה עבור היוצר להיותו היוצר המקורי.

"שימוש הוגן " הוא חריג לכלל שאוסר שימוש ביצירה  ללא הרשאת בעל הזכות בה. על פי חוק זכות יוצרים, שימוש הוגן כולל שימושים למטרות כמו לימוד פרטי, מחקר, ביקורת, סקירות, דיווח חדשותי, ציטוטים והוראות ובחינות על ידי מוסדות לימודיים. בנוסף, הגדרת שימוש כ"הוגן" נקבעת גם על פי הקריטריונים הבאים: (1) מטרת ומהות השימוש, (2) מהות היצירה בה נעשה שימוש, (3) היבטים איכותיים וכמותיים של היצירה בה נעשה שימוש, ו (4) השפעת השימוש על רך היצירה והשוק הפוטנציאלי.

רעיונות אינם מוגנים בחוק זכות יוצרים בישראל. לעומת זאת צורת הביטוי של הרעיון זכאי להגנת זכות יוצרים.

חוק זכות יוצרים קובע כי בעל זכות יוצרים רשאי לתבוע עד 100,000 ₪ כפיצוי ללא הוכח נזק עבור כל הפרה.

כדי להוכיח הפרת זכות יוצרים נדרש להראות כי היצירה היתה נגישה, וכי מידת הדימיון בין היצירה המקורית לזאת הנטענת כמועתקת גבוה מספיק על מנת לספק הוכחה נסיבתית לכך שהיצירה אכן מועתקת.

הפרת זכויות יוצרים מתרחשת כאשר עבודתו המקורית של אדם מועתקת על יד אחר. אין הכרח שהיצירה תועתק בשלמותה, אלא הפרת זכות יוצרים מוגדרת כשימוש בחלק מהותי מהיצירה המקורית ללא רשות. חלק מהותי מהיצירה מתייחס לא רק לכמות, אל גם לאיכות. כך לדוגמה, פיזמון של שיר עשוי להיחשב כחלק מהותי מהיצירה, ולכן שימוש בו מפר זכות יוצרים על אף שאיננו שימוש בחלק הארוך ביותר בשיר.

פטנט בישראל הינו בתוקף לשלושה חודשים מיום קבלת הפטנט וחידושו נדרש לאחר קבלת הפטנט, על פי חמש תקופות החידוש הבאות:
עבור שנים 1-6 מתאריך הבקשה, עם תום שלושה חודשים ממועד מתן הפטנט.
עבור שנים 7-10, בתום השנה השישית מתאריך הבקשה.
עבור שנים 11-14, בתום השנה העשירית מתאריך הבקשה.
עבור שנים 15-18, בתום השנה הארבעה עשר מתאריך הבקשה.
עבור שנים 19-20, בתום השנה השמונה עשר מתאריך הבקשה.
תוקף הפטנט, בהינתן ביצוע כל החידושים במועדם, הינו עשרים שנה.

אי תשלום אגרות החידוש במועד יגרור פקיעת זכויות, ולכן חשוב להיעזר בגורם מקצועי ומנוסה על מנת למנוע איבוד זכויות.

יש אפשרות להארכת תוקף הפטנט בתנאים מסוימים, אולם גם אז יש צורך על פי חוק לחדש בהתאם לכללים.

סימן מסחר הינו בתוקף ממועד קבלת הרישום וכל עוד החידוש מתבצע במועד הקבוע בחוק. ברוב המדינות, החידוש הוא לתקופה של 10 שנים, אולם מועד החידוש נקבע על פי חוקים שהשתנו במהלך השנים הן בישראל והן במדינות אחרות, ולכן חשוב להיעזר בגורם מקצועי המכיר היטב את הכללים, על מנת למנוע איבוד זכויות.
במסגרת חידוש סימני מסחר הנדרשים מדי 10 שנים, אנו מציעים אפשרות לאחד סימני מסחר בישראל שהוגשו לפני הצטרפות ישראל לאמנת מדריד ובכך לצמצם עלויות בתחזוקתם.

חידוש זכויות מטפחים יש לשלם לאחר קבלת הרישום מידי שנה בחודש ינואר. ניתן לחדש באיחור עד סוף חודש יולי בתוספת תשלום קנסות הקבועים בחוק.

עיצוב שנרשם על פי חוק העיצובים הישן, הינו בתוקף לתקופה של 18 שנים, כל עוד החידושים הקבועים בחוק מתבצעים במועד. קיימים שלושה חידושים הנדרשים בתום השנה החמישית, העשירית והחמש עשרה מתאריך הבקשה. האגרות הנדרשות משתנות בהתאם.

עיצוב שנרשם על פי החוק החדש (הוגש לאחר 7 באוגוסט 2018) יהיה בתוקף לתקופה של 25 שנה (לעומת 18 שנים על פי החוק הישן), כל עוד החידושים הקבועים בחוק מתבצעים במועד. יש ארבעה חידושים הנדרשים בתום השנה החמישית/העשירית/החמש עשרה/העשרים מתאריך הבקשה. האגרות הנדרשות משתנות בהתאם.

בישראל, ניתן לחדש עד שישה חודשים ממועד החידוש, בכפוף לתשלום קנס חודשי הקבוע בחוק. במדינות אחרות, החוק משתנה ממדינה למדינה, ולכן ישנה חשיבות להיכרות עם החוקים הרלוונטיים על מנת למנוע פקיעת זכויות.

אכיפה דיגיטלית היא שירות הגנה מפני הפרת זכויות קניין רוחני ברשת האינטרנט , בכל מקום בכל זמן. אכיפה דיגיטלית אפקטיבית מגנה על הכנסות המותג, רווחיותו, מוניטין, חווית המשתמשים ואמון הלקוחות במותג.

אכיפה דיגטלית איכותית מספקת פתרון לפגיעה בנכסי המותג לרוחב ערוצים דיגטליים שונים. בין היתר הגנה מפני מכירה של זיופים, פגיעה בסימני מסחר וזכויות יוצרים, הפרה של פטנטים או עיצובים, פגיעה בשמות מתחם (דומיינים) ומניעה של ייבוא מקביל.

עם התפשטות וצמיחת המסחר המקוון הפעילות העבריינית ברשת כנגד מותגים הולכת וגדלה כל הזמן. האיומים הולכים ומתרבים וללא אכיפה דיגיטלית יעילה קיים חשש אמיתי לפגיעה בנכסי המותג ובמוניטין שלו עד כדי אובדן הכנסות משמעותי ומניעת צמיחת המותג.

הדרך הנכונה להילחם בזיופים והפרות ברשת היה על ידי נקיטת פעולה נחושה אל מול אלו המנסים לנצל את זכויותיך.

1. להגן על זכויותיך באמצעות רישומן – סימני מסחר, פטנטים, עיצובים וכו'.
2. להבין את התמונה הגדולה – היכן פועלים מפריםהמפרים? על מנת לאפשר הגנה יש ראשית לדעת היכן מתבצעת הפעילות כנגד המותג. מפאת גודלו של מרחבי המסחר המקוון יש לעשות שימוש בטכנולוגית איתור מתקדמות על מנת לאתר את כלל הפעילות כנגד המותג.
3. להגן – רק פעילות רצופה כנגד מפרים מונעת מהם להרוויח על חשבונך. יש לבצע פעילות מתמשכת של הסרת פעילות הפוגעת בזכויות קניין רוחני בכל רחבי הרשת על מנת למנוע מהמפרים לפעול נגד המותג שלך.

כלל העסקים ובעלי המותגים, בין אם הם עסקים קטנים ובינוניים, מקומיים או תאגידים גדולים הפעולים בכל העולם.  הפרת זכויות הקניין הרוחני ברשת אינה מבחינה בין עסק קטן לגדול ואינה מוגבלת רק למוצרי צריכה או לתעשייה כזו או אחרת.

לאכיפה דיגיטלית יתרונות רבים:

• הגנה על נכסי קניין רוחני.
• מניעת מכירות של מוצרים מזויפים וחיקויים – הפעילות כנגד המפרים פוגעת במוטיבציה שלהם להמשיך בפעילותם.
• הגדלת הכנסות המותג – מניעת מכירת זיופים מגדילה את הכנסותיו של המותג המקורי.
• צמצום הוצאות – ההוצאה הנדרשת על פרסום ושיפור המותג עולות משמעותי כאשר מתקיימת פעילות מפרה כנגד מוצרי המותג. צמצום פעילות מפריםההפרות מורידה עלויות אלו.
• הגדלת השקעות –מותג מוגן אשר נתפס חזק מול אלו המנסים לאיים עליו ברשת מעודדים משקיעים פוטנציאליים המעוניינים להשקיע בצמיחת מותג.
• הגדלת צמיחה – שרות אכיפה דיגיטלי יעיל אשר מסיר את הבעיה מעל סדר היום מאפשר לבעלי המותג להתמקד בשיפור המכירות והגדלת הצמיחה.
• הגנה על מוניטין ושם המותג – כאשר לקוחות הקצה יודעים שהמוצר אותו הם רוכשים הוא מקורי, שם המותג מתחזק ועמו גם הכנסות המותג שקנה לו שם טוב בקהל לקוחותיו.

בישראל ניתן לרשום כל סימן מסחר שהוא אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני מימדים או בשלושה.

אין חובה לסמן סימן מסחר. עם זאת, ניתן לסמן סימני מסחר בסימן ^TM בין אם הסימן רשום ובין אם לאו. כמו כן סימן רשום ניתן לסמן בסימן ®. לתשומת לב, סימון סימן שאינו רשום  בסימן ® מהווה עבירה פלילית.

הבקשה נבחנת מבחינה פורמאלית, נבדקים הסיווג (אם פרטת הסחורות מתאימה לסוג בו הוגשה הבקשה), הניסוח של הטובין ו/או השירותים, כשירות לרישום (מבחינה אבסולוטית) וכשירות לרישום (מבחינה יחסית, כלומר בהשוואה לסימנים וזכויות של צדדים אחרים, בין אם הן רשומות ובין אם לאו).

רישומו של סימן מסחר בישראל אינו פוקע באופן אוטומטי עקב העדר שימוש, ואין צורך להגיש תצהיר בדבר שימוש במהלך הבחינה. אולם, אם לא נעשה שימוש בסימן במשך תקופה רציפה של שלוש שנים או יותר. או אם לא הייתה כוונה אמיתית לעשות בו שימוש, הרישום נעשה חשוף לביטול בטענה של היעדר שימוש, בתנאי שתוגש בקשה ע"י צד מעוניין.

ניתן לערוך חיפושים "זהים" (כלומר חיפוש של סימן זהה, בכל הסוגים) וכן חיפושים לסימנים דומים (בכל סוג בנפרד). בנוסף, המשרד מאפשר לערוך חיפוש לפי שם הבעלים של הסימן (בכל הסוגים).

חיפושים יכול גם כל אדם לערוך דרך האינטרנט במאגר המידע הממוחשב של משרד הפטנטים הישראלי.

על מנת לערוך חיפוש עצמאי – ניתן להשתמש בקישור זה על מנת להגיע למאגר סימני המסחר.

כן, יש לרשום את הרישיון בפנקס סימני המסחר על מנת שלרישיון יהיה תוקף ועל מנת ששימוש בסימן על ידי בעל הרישיון לא ייחשב לשימוש שפוגע בזכויותיו של בעל הסימן. הדבר נכון גם אם בעל הרישיון ובעל הסימן הן חברות השייכות לאשכול חברות אחד.

החוק החדש מאפשר הגנה באמצעות "עיצוב רשום" (רישום העיצוב ברשות הפטנטים) או באמצעות "עיצוב לא רשום" .

"עיצוב" פירושו מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, לרבות מתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים. "מוצר" עשוי לכלול מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי, תצוגת מסך ועוד.

על מנת שהעיצוב יהיה כשיר להגנה, עליו להיות חדש ובעל אופי ייחודי.

עיצוב ייחשב כחדש אם לפני הגשת הבקשה לרישום לא פורסם בציבור, בישראל או בעולם, עיצוב זהה לו או עיצוב הנבדל ממנו בפרטים שאינם מהותיים. הצגת עיצוב בידי בעל העיצוב לאדם אחר לא תיחשב פרסום בציבור, אם האדם שהעיצוב הוצג לו הסכים, במפורש או במשתמע, שלא לגלות את העיצוב.

כאשר הרושם הכללי שהעיצוב יוצר אצל "משתמש מיודע" שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, מכל תחום, ושקודם לו במועד החשיפה. לעניין זה, המשתמש המיודע הינו אדם המעוניין במוצר לשם שימוש בו, ומכיר עיצובים קיימים בתחום.

על אף האמור בשאלה "מהי דרישת החידוש בישראל"? לעיל, ניתן להגיש בקשה לרישום העיצוב תוך 12 חודשים ממועד החשיפה של העיצוב ("תק' חסד").

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל אמצאה ל- 20 שנה. הזכות העיקרית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש באמצאה מוגנת הפטנט. (זכות למונופול).

אמצאה שהיא טכנולוגית ועונה על מספר דרישות של החוק. כגון, היות האמצאה חדשה (שלא פורסמה), ובלתי מובנת מאליה. לדוגמא, תוכנה לדחיסת זיכרון מחשב, שימוש חדש למולקולה ידועה כטיפול במחלה, שיטה לאבחון מחלה באמצעות שימוש בסמנים ביולוגיים.

מחקרים רבים הוכיחו כי בקשה לפטנט מעלה את השווי של חברה, מועילה בשיווק המוצר וקריטית בגיוס משקיעים.

במידה והאמצאה מערבת מוצר או תהליך שהם טכנולוגיים, בהחלט ניתן לקבל הגנה לפטנט, בתנאי שהאמצאה עומדת בשאר תנאי החוק.

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה שמקורן מן הארמית. ישנם שמות כגון, "הזכרה" לעומת "אזכרה" בהם נוצר הבדל משמעותי בין משמעויות השמות, אולם לטענת האקדמיה ללשון עברית בשם בו אנו עוסקים שתי הצורות משמשות ללא הבדל, ולכן האקדמיה קוראת להעדיף את השימוש במשקל הַפְעָלָה שהוא המשקל העברי המקורי.
עם זאת, בפרקטיקה בתחום הפטנטים ובחוק הפטנטים קיימת הבחנה בין המילה "המצאה" למילה "אמצאה": לראשונה יש משמעות של פעולה (שם הפעולה) ואילו השנייה היא תוצר הפעולה (שם עצם). המצאה היא תהליך מחשבתי שמוביל לאמצאה, דבר מוגמר ומוגדר כגון מוצר או תהליך. על כן, בהגשת בקשה לפטנט, משתמשים במונח "אמצאה" אשר מתייחס לתוצר המוגמר לגביו מוגשת הבקשה ועליו ירשם הפטנט.

לא ניתן לקבל פטנט עולמי (להגיש בקשה לפטנט עולמי). פטנט הוא מסמך משפטי החל במדינה ספציפית. ניתן להגיש בקשה בינלאומית (ראה למטה PCT).