שימוש בצילומים בפלטפורמות אינטרנטיות – מה מותר ומה אסור?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה הולכת ונרחבת במסגרתה עסקים רבים ושונים פותחים מרכולתם באינטרנט אם לצד קיומן של חנויות פיסיות ואם כחנויות אינטרנטיות בלבד. אותם עסקים נוהגים להקפיד לשים באתרים "תנאי שימוש" על פיהם יפעלו המשתמשים, וקובעים מה מותר למשתמש לעשות ומה אסור, אבל האם אותם עסקים מקפידים על השימושים שהם עצמם עושים באתרי האינטרנט שלהם ביצירות של אחרים? האם אותם עסקים שמפרסמים עצמם ומציגים תכנים ותמונות באותם אתרים בוחנים האם הם עצמם רשאים לעשות כן? והאם אותם עסקים ערים ליכולתן של הפלטפורמות במסגרתן הן מפרסמים את מרכולתם לעשות שימוש בתכנים ובתמונות שפורסמו על ידי העסקים במסגרתן?

במאמר זה נתמקד בנושא העלאת תמונות לפלטפורמות אינטרנטיות, כמקרה פרטי של העלאת תוכן לאתרי אינטרנט. הכלל הבסיסי הוא שתמונה מקורית היא יצירה המוגנת בזכות יוצרים, ולכן שימוש בה מצריך קבלת רשות מבעל התמונה, כאשר העובדה כי תמונה מוצגת באתרי אינטרנט שונים אינה מתירה עשיית שימוש בה על ידי אחרים ללא רשות.

יוצר היצירה הוא ככלל בעל הזכויות בה, ובהן הזכות הכלכלית למסחר אותה ולפרסם אותה והזכות המוסרית לקבל 'קרדיט" כיוצר של אותה יצירה ולמנוע עשיית שימוש בה שייפגע בערכה. זכותו זו של היוצר ממשיכה לעמוד בעינה גם אם היוצר העלה לאינטרנט תמונה מקורית פרי יצירתו בלי שציין שקיימת הגבלה על העתקתה או שימוש בה. ברירת המחדל היא שאין רשות כללית להשתמש ביצירה שנמצאה באינטרנט, למעט אם מדובר בחריגים ספציפיים.

על כן, ככלל, אם מי שאינו היוצר המקורי של התמונה, מבקש להעלות תמונה כלשהי לאינטרנט או לפלטפורמה חברתית, הרי שככל שהתמונה נלקחת מאתר אחר- יש לבחון שתנאי אותו אתר מתירים שימוש באותה תמונה ולבחון מה היקף השימוש המותר בתמונה, או שיש לפנות לקבלת הרשאה ספציפית מבעל הזכויות בתמונה לעשיית שימוש בה. ככל שייעשה שימוש בתמונה ללא קבלת אחד האישורים שצוינו הרי שיש חשש כי הדבר ייחשב כהפרת זכות יוצרים , ובעל הזכות המופרת יוכל  לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה ופיצוים ואף לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 100,000 ₪ לכל הפרה.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי גם אם "שילמתם" על תמונה  – הרי הזכויות בה לא  עברו בהכרח לידי המשלם כי על פי החוק, ובאין הסכם אחר במפורש או במשתמע, הרי שהיוצר הוא בעל הזכויות ביצירה ולא מי ששלם כסף עבורה יצירתה.

ואמנם, בתי המשפט פוסקים כעניין שבשגרה סכומים של אלפי שקלים בגין שימוש לא מורשה בתמונות באתרי אינטרנט. כך לדוגמא במקרה של מחלוקת בין אתרי אינטרנט שמכרו מוצרי יודאיקה נקבע כי אתר יודאיקה אחד העתיק תמונות שפורסמו באתר יודאיקה אחר והוא חויב בפיצוי בסך של 40,000 ש"ח בגין העתקה של 5 תמונות  (תא (י-ם) 36461-12-11 ג'. דבליו . ג'י. בע"מ נ' בר און שופ בע"מ מיום 24.09.2015). כמו כן נקבע כי סטודיו לקעקועים אשר העתיק תמונות של קעקועים מסטודיו אחר יפצה אותו בסך של 96,000 ש"ח בגין העתקת תמונות של 64 קעקועים  (תא (ת"א) 52315-12-11 הרעיון הקבוע בע"מ נ' אלכס בודקוב מיום 30.05.2015).

יצוין כי קיימים חריגים שונים לכלל לפיו שימוש בתמונה טעון קבלת רשות מבעליה. ולפי אחד הבולטים שבהם  ניתן לעשות שימוש ביצירה אף ללא קבלת רשות, אם השימוש הנעשה ביצירה הוא "שימוש הוגן" אולם כדי לזכות בהגנה זו השימוש שנעשה בתמונה הוא לצרכי מטרות כגון "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך" והשימוש צריך להיות "הוגן" ,כאשר שימוש מסחרי על פי רוב פורש על ידי בתי המשפט כשימוש שאינו "הוגן" ואינו נופל בגדר חריג זה.

כך לדוגמא בתובענה אשר הוגשה כנגד ארגון "תנו לחיות לחיות" אשר פרסם תמונה של עוף דורס מבלי לקבל את הרשאת יוצר התמונה, נקבע כי פרסום התמונה נהנה מהגנת ה"טיפול ההוגן" הואיל והתמונה הוצגה לצרכי ביקורת שעה שפורסם כי עצם צילום התמונה גובל בהתעללות בחיות שכן לשם צילומה של אותה תמונה נקשרו יונים חיות לקרקע על מנת שתשמשנה כפיתיון לעופות דורסים אשר יצולמו בעת אכילתם את הטרף החי ( תא (ראשל"צ) 48263-11-13 יואל רונן נ' עמותת "תנו לחיות לחיות" מיום 24.1.2016)

לכן, לפני שעושים שימוש בתמונה שפורסמה באינטרנט במסגרת אתר שבכוונתנו להקים, הרי שיש לבקש את הרשאת בעל הזכויות התמונה או לחלופין ניתן לעשות שימוש בתמונות הלקוחות מאתרים שלפי תנאי השימוש בהם מתירים שימוש באותן תמונות, ובלבד שעמדנו בתנאים שאותם האתרים דורשים  (לדוגמא תשלום תמורה כספית או מתן שימוש מוגבל למדיות שוו או לפרקי זמן קבועים וכד').

אבל בכך לא תמה הפרשה, שכן פעמים רבות במסגרת אותם אתרים בעל האתר עצמו מפרסם תמונות מקוריות, ועולה השאלה האם הפלטפורמה במסגרתה מפורסם אותו אתר רשאית היא עצמה לעשות שימוש בתמונות אלה.

ככלל – אין לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת הרשאתו של  היוצר המקורי, ואמנם גם בפלטפורמות מדיה חברתית כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, נקבע כי יוצר שמעלה תמונות לאתרים אלה שומר על מלוא הזכויות שלו בתמונות שיצר. יחד עם זאת,  אותם אתרים קובעים על פי רוב כי למרות שזכויות היוצר נשמרות בידו, הרי שבעצם העלאת התמונה לאתר היוצר מעניק רישיון בלתי מוגבל וללא תמורה לפלטפורמה שבה מועלית התמונה. על פי רוב, במסגרת הרשאה זו אותה פלטפורמה חברתית רשאית לעשות בתמונה שימושים נרחבים ביותר, שעה שחלק מהפלטפורמות גם כותבות כי הן רשאיות להעביר תמונות אלה לצדדים שלישיים. כן כוללים אותם תנאי שימוש של הפלטפורמות גם פטורים נרחבים לאותן פלטפורמות במקרים בהם התמונות שהועלו "שותפו" על ידי גולשים ו/או צדדים שלישיים.

לכן, המפרסמים באינטרנט צריכים לנקוט משנה זהירות גם לפני שבוחרים אילו תכנים ו/או תמונות לפרסם במסגרת אתריהם באופן שהם עצמם לא יפרו זכויות של אחרים, וגם עליהם לבדוק היבט היטב את תנאי השימוש של הפלטפורמות האינטרנטיות במסגרתן מוצגים אתריהם, כדי להבין מה עשוי או עלול להיות גורלם של התכנים והתמונות שמועלים על ידם.