עמדת משרד המשפטים בשאלת שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה

בדצמבר 2022 פרסם משרד המשפטים גילוי דעת באשר לעמדתו בשאלה הנוגעת להיקף יכולתם של מיזמים מבוססי בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצרכי למידת מכונה machine learning.

למידת מכונה היא היכולת של מחשב ללמוד בעצמו באופן אינדוקטיבי ממאגרי נתונים (הכוללים קבצי טקסט, קול, וידאו וכדומה) במסגרת יצירת התשתית הטכנולוגית למערכות בינה מלאכותית. הצורך בכמויות רחבות היקף של תכנים לצורכי אימון המכונה גורם לכך שכמעט תמיד נעשה לצרכי אותו אימון שימוש בתכנים שמוגנים בזכויות יוצרים של גורמים נוספים ואי הבהירות באשר לחוקיות שימוש בתכנים אלה יצרה לדעת משרד המשפטים חסמים משפטיים לצורך לימוד מכונה אפקטיבי.

בחו"ד שפורסמה נסקרו המגמות הרווחות בעולם והוצגה העמדה העקרונית של משרד המשפטים לפיה בדרך כלל, ולמעט מקרים חריגים, שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה יהיה מותר גם ללא קבלת אישורם של בעלי הזכויות בתכנים, וזאת נוכח חריג ה"שימוש ההוגן" הקבוע בחוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007.

ולהלן ההסבר:

חוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה ביצירה, או בחלק מהותי ממנה. לכן, ככלל, אין לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת הסכמתו.

בחוק קבוע חריג לפיו יהיה מותר לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשותו אם מדובר ב"שימוש הוגן",  כאשר שימוש הוגן ביצירה מותר בחוק למטרות כגון "לימוד עצמי, מחקר או ביקורת" ובנוסף השימוש  עצמו צריך לעמוד במבחני "הגינות" שונים המתחשבים בין היתר במטרת השימוש ואופיו, באופי היצירה בה נעשה שימוש, בהיקף השימוש ובהשפעת השימוש על ערכה של היצירה.

השאלה שנשאלה היא האם שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצרכי לימוד המכונה עומד בחריג ה"שימוש ההוגן" שמאפשר בתנאים מסוימים שימוש בתכנים ללא קבלת רשות מיוצריהם.

עמדת משרד המשפטים היא כי יש לראות בלימוד המכונה כ"לימוד עצמי" או כפעולה לצרכי "מחקר" וכי במקרים רבים השימוש עצמו יהיה "הוגן" שכן בדרך כלל תהליך לימוד המכונה הוא תהליך טרנספורמטיבי שאינו משפיע על ערכה של היצירה. כך לדוגמא מערכת נהיגה של רכב אוטונומי "צופה" בסרטים כדי שהרכב האוטונומי ידע לצפות שהולך רגל שנעלם מאחורי מכונית גם יצוץ מאחוריה, אולם לימוד זה אינו משפיע על ערכם של הסרטים עצמם אלא עושה בהם שימוש למטרה אחרת.

חוות הדעת מסייגת וקובעת כי כאשר מאגר המידע עליו מתבצע התהליך של לימוד המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים (כדוגמת מאגר של יצירות צילום של צלם ספציפי או שיירים של זמר ספציפי) ויצירות אלה מהוות תשתית למערכת בינה מלאכותית שתתחרה באותם יוצרים – כי אז לא יראו בשימוש זה כ"שימוש הוגן" ויהיה צורך בקבלת אישורם של בעלי הזכויות לשם עשיית שימוש בתכנים אלה.

בנוסף, חוות הדעת מציגה את התייחסותן של מדינות שונות ברחבי העולם לנושא לימוד מכונה ושאלת הפרתן של זכויות היוצרים. מצוין במסגרתה כי בחלק משיטות המשפט הרווחות בעולם נקבע הסדר חוקי ספציפי לסוגיה זו ובחלקן נעשה שימוש בחריגי החוק העקרוניים כדוגמת חריג ה"שימוש ההוגן".

כך למשל מצוין בחוות הדעת כי בריטניה, יפן , סינגפור והאיחוד האירופאי יצרו חריג המכונה TDM- Text &Data Mining  שנועד להסדיר איסוף וניתוח אוטומטי של מידע במרחב הדיגיטאלי והחילו אותו על יצירת מאגר מידע ללימוד מכונה. לעומת זאת ארה"ב נמנעה מיצירת חריג ספציפי ומאפשרת שימוש בתכנים של בעלי זכויות רק בנסיבות מסוימות ועל דרך שימוש בחריג ה"שימוש ההוגן".

באשר למאגרי מידע שכוללים תנאי שימוש שאוסרים במפורש על עשיית שימוש בתכני אותם מאגרים – קובעת חוות הדעת כי ככל שסעיפים אלה המופיעים בתנאי השימוש יוכרו כ"תנאי מקפח בחוזה אחיד" כי אז לא יהיה בכוחם למנוע שימוש במידע לצרכי לימוד מכונה. לעומת זאת, במצב שאין מדובר בחוזה אחיד אלא בחוזה שנקבע במו"מ בן הצדדים – כי אז ניתן יהיה לקבוע כי בנסיבות מסוימות ויתור מצד המשתמש על החריג הקבוע בחוק יהיה מוצדק, אולם חוות הדעת בחרה שלא לקבוע מסמרות בשאלה האם הניתן להתנות על הסדר השימוש ההוגן הקבוע בחוק.

יצוין כי חוות הדעת ניתחה רק את הסיטואציה שבה נעשה תהליך הלימוד על ידי המכונה אולם לא נתנה מענה באשר לחוקיות התוצר של מערכות בינה מלאכותית שהתבססו על למידת המכונה ונקבע בה כי השאלה האם התוצר מהווה הפרת זכות יוצרים תידון על פי כללי החוק הרגילים. ולנו לא נותר אלא לראות אם גם בתי המשפט יאמצו את האמור בעמדת משרד המשפטים.