יוני 26, 2017

עדכוני פסיקה – בית משפט פדראלי בקרוליינה, ארה"ב קבע כי לכאורה מי שמשתמש בתוכנת הקוד הפתוח בחינם, מחויב חוזית על פי תנאי הרישוי של אותה תוכנה, ואין לסלק על הסף תובענה שהוגשה על פי הסכם רישוי חינמי

ערן ברקת, שותף, ראש המחלקה המשפטית
ערן ברקת

שותף, ראש המחלקה המשפטית

גילת ברקת ושות׳

שותף מנהל

קבוצת ריינהולד כהן
רקפת פלד, שותפה
רקפת פלד

שותפה

גילת ברקת ושות׳

לבית המשפט הפדרלי בקרוליינה שבארה"ב, הוגשה תביעה בגין הפרת הסכם רישיון קוד פתוח. התובעת ביקשה מבית המשפט להורות לנתבעת, חברה קוריאנית, להפיץ את קוד המקור של תוכנת הנתבעת בהתאם להוראות רישיון ה-GPL.

הנתבעת הגישה בקשה לסלק על הסף את התביעה, בטענה כי התובעת אינה זכאית לתבוע בגין הפרת חוזה (הפרת הסכם הרישיון) ועליה להסתפק בתביעה בגין הפרת זכות יוצרים. בית המשפט דחה טענה זו. משמעות הדבר היא כי, לכאורה, בעלת זכויות היוצרים בתוכנת קוד פתוח אינה חייבת להסתפק בסעדים של פיצויים וצו מניעה מכוח חוק זכות יוצרים, אלא זכאית גם לאכוף את התחייבות החוזית הכלולה ברישיון ה-GPL לחשוף את קוד המקור של התוכנה של הנתבעת (בעלת הרישיון) שעשתה שימוש ברכיב שהופץ תחת רישיון GPL.

נימוק נוסף לבקשת הסילוק היה כי הנתבעת פועלת מחוץ לארה"ב ולכן לא ניתן לתבוע אותה בארה"ב. בית המשפט חייב את הנתבעת שהפיצה את התוכנה שלה באינטרנט לנהל את ההליך המשפטי במלואו, כדי לבחון האם מעשי הנתבעת עלו כדי הפרה בארה"ב.

 

תוכנת קוד פתוח הינה תוכנה אשר קוד המקור שלה פתוח לשימוש הכלל, וכל גורם מעוניין יכול לעיין בקוד באופן חופשי באמצעות האינטרנט ולהורידו. חברות רבות, עושות שימוש בתוכנות קוד פתוח, וזאת מטעמים שונים, הכוללים, בין היתר, הוזלת עלויות, פתרון זמין ומהיר, שימוש בתוכנה איכותית ועוד. יחד עם זאת, קיימים גם סיכונים בשימוש בתוכנות קוד פתוח, בין היתר כיוון שחלק מתוכנות הקוד הפתוח דורשות מהמשתמש, במקרים מסוימים, לחשוף גם את קוד המקור של התוכנה המלאה של המשתמש ברכיב תוכנת קוד פתוח.

השימוש בתוכנת קוד פתוח כפוף לתנאיו של הסכם רישיון. חלק מתוכנות הקוד הפתוח מפורסמות תחת מערכת רישוי  דואלית (Dual Licensing)  לפיה בעל הרישיון רשאי לבחור בין שימוש בתוכנה לפי רישיון קוד פתוח (העשוי לחייב כאמור חשיפת קוד המקור של המשתמש) חינמי, או על פי רישיון מסחרי בתשלום הפוטר מחובת חשיפת קוד המקור.

התובעת, חברת Artifex היא בעלת זכות היוצרים בתוכנת Ghostscript, שהיא תוכנה המפרשת[1] קבצי PDF. הנתבעת, חברת Hancom היא חברת תוכנה דרום קוריאנית, שפיתחה חבילת תוכנות בשם Hangul שהיא חבילת תוכנות עיבוד מסמכים, גיליון אלקטרוני ופרזנטציה, המתחרה לתוכנת "אופיס" של מיקרוסופט. לצורך טיפול במסמכי PDF, תוכנת Hangul שילבה קוד של תוכנת Ghostscript.

תוכנת Ghostscript הוצעה כמתכונת רישוי דואלי. חברת Hancom בחרה שלא לקבל על עצמה את הרישיון המסחרי, ושיווקה את תוכנת Hangul תוך הסתמכות על רישיון הקוד הפתוח, GPL.

לאחר ש-Artifex גילתה כי Hancom מפרה את תנאי הרישיון, בכך שבניגוד לתנאי רישיון הקוד הפתוח החינמי, Hancom לא חשפה את קוד המקור שלה שעה שהפיצה את מוצריה, Artifex שלחה ל-Hancom מכתב התראה. Hancom הסירה את רכיב ה-Ghostscript מחבילת התוכנה שלה, אולם Artifex הגישה לבית המשפט בקליפורניה תביעת הפרה. Artifex טענה כי Hancom הפרה את זכויות היוצרים שלה בתוכנה והפרה את הסכם הרישוי שנכרת בין הצדדים ודרשה מבית המשפט שיורה על מתן צו מניעה שיאסור על Hancom לבצע הפרה נוספת של הרישיון, וכן דרשה צו-עשה שיחייב את Hancom לחשוף את קוד המקור למוצר שלה וכן לשלם פיצויים על ההפרה[2].

Hancom הגישה בקשה לסילוקה של התובענה על הסף וטענה, בין היתר, כי לא נכרת כל הסכם מחייב בין הצדדים, כי לתובעת לא עומדת כל תביעה בעילה חוזית אלא רק, אם בכלל, תביעה לפי חוק זכות יוצרים, וכי ממילא חוק זכות יוצרים אינו חל על הפרות שנעשו מחוץ לארה"ב.

באפריל 2017 ניתנה ההחלטה לפיה בית המשפט דחה את טענות הנתבעת וקבע כי רישיון ה- GNU GPL  הוא חוזה משפטי מחייב ובר-אכיפה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי הרישיון לא השתכלל לכדי חוזה מחייב בהעדר חתימה ממשית, וזאת הואיל והנתבעת עצמה ציינה בפומבי כי היא עושה שימוש ב- Ghostscript  הכפופה לרישוי על פי הוראות ה- GPL , וקבע כי די בהצהרה זו כדי להעיד על קיומו של חוזה בין הצדדים. בית המשפט קבע הואיל וברישיון הקוד הפתוח נקבע כי המשתמש בתוכנה זו מסכים לתנאי הרישיון (אלא אם נכרת הסכם מסחרי בין הצדדים; והרי כאן לא נכרת הסכם מסחרי בין הצדדים), חלים על המשתמש בתוכנה תנאי רישיון הקוד הפתוח החינמי.

כן נדחתה טענת הנתבעת בנוגע לטריטוריאליות העילה ונקבע כי יש לדון בטענה זו במסגרת התביעה העיקרית ולא במסגרת הליך מקדמי של בקשה לסילוק על הסף.

כמו כן, בית המשפט דחה את הבקשה לסלק על הסף את הסעד המבוקש לחשיפת קוד המקור של הנתבעת וקבע כי כאשר חברה מפרה תנאי רישיון קוד פתוח, העובדה שהרישיון ניתן בחינם אינה שוללת טענה לנזק מצד בעל הרישיון שכן המשתמש ברישיון הפתוח מפיק לעצמו יתרונות כלכליים. מעניין לציין שהנזק שנטען על ידי Artifex היה "אובדן היכולת לקדם טכנולוגיות של מפרשים (interpreter)"

משמעות ההחלטה היא כי, לכאורה, בעלת זכויות היוצרים בתוכנת קוד פתוח אינה חייבת להסתפק בסעדים של פיצויים וצו מניעה מכוח חוק זכות יוצרים, אלא זכאית גם לאכוף את התחייבות החוזית הכלולה ברישיון ה-GPL לחשוף את קוד המקור של התוכנה של הנתבעת (בעלת הרישיון) שעשתה שימוש ברכיב שהופץ תחת רישיון GPL.

חשיבותה של החלטה זו היא בכך שהיא מעניקה משנה תוקף למערכות הרישוי הדואליות של תוכנות שונות ומחזקת את מעמדם המשפטי המחייב של הסכמי הרישוי החינמיים, במסגרתם המשתמשים בתוכנות קוד פתוח בחינם מחויבים לפעול על פי תנאי הרישוי של אותן תוכנות. החלטה זו גם מחדדת את הצורך לבחון כל רישיון של תוכנה אשר מבקשים לעשות בה שימוש, וזאת לפני השימוש בה, תוך שקילת הסיכונים הגלומים בשימוש בתוכנות קוד פתוח שעה שחלק מהרישיונות מחייבים את המשתמש לחשוף את קוד המקור שלו בתנאים מסוימים. לבסוף, ההחלטה הינה תזכורת לכך שהפצה באינטרנט עלולה לחשוף את המפיץ לסיכון של התדיינות בארה"ב.

 

[1]  מפרש (interpreter) הוא תוכנה הקוראת קוד מחשב הכתוב בשפת תכנות ומבצעת אותו ישירות, פקודה אחר פקודה. במקרה זו, Ghostscript מפרשת ומציגה קבצי PDF.

[2] .(Artifex Software Inc v. Hancom Inc. (16-CV-09628)(N.D. Cal

 

אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.

פנו אלינו
הירשמו לניוזלטר שלנו