חובת גילוי מוגברת של עובד אודות בעלות בקניין רוחני במהלך ראיונות עבודה

לאחרונה נפסק על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1] כי חלה על מי שמבקש להתקבל לעבודה חובה מוגברת לגלות למראייניו אודות היותו בעלים של בקשה לרישום פטנט בתחום עיסוקה העיקרי של המעבידה לעתיד. בית הדין קבע כי המעבידה ביטלה כדין את הסכם העבודה אשר נחתם על ידה מבלי שהעובד הביא לידיעתה את דבר הבקשה לרישום פטנט במהלך ראיונות העבודה ועובר לחתימה.

בפני בית הדין האזורי לעבודה התבררה תביעתו של עובד בעילה של ביטול הסכם שלא כדין על ידי מעבידתו. מדובר בעובד אשר התראיין לעבודה בחברה העוסקת בהדפסת תל-מימד ואשר בסופו של הליך הראיונות נחתם בינו לבין המעבידה הסכם עבודה. בית הדין לעבודה קבע, על סמך הראיות אשר הובאו בפניו, כי במהלך ראיונות העבודה (שלושה במספר) אשר נערכו לעובד לא גילה העובד לנציגי החברה כי הוא בעלים משותף בבקשה פרוביזורית לרישום פטנט בארה"ב אשר עניינה טכנולוגיה הקשורה ישירות להדפסה בתלת מימד וכן כי הוא מעורב בעסק צדדי נוסף למכירת ציוד למדפסות. פרטי הבקשה הפרוביזורית לרישום פטנט כמו גם פרטים אודות העסק למכירת ציוד למדפסות נמסרו לנציגת המעבידה על ידי העובד במקביל לחתימתה של החברה על ההסכם. משהתברר כי הן נושא הבקשה הפרוביזורית לרישום פטנט והן מעורבותו של העובד בעסק הנוסף מעמידים את העובד במצב של חשש ממשי לניגוד עניינים ותחרות פסולה עם המעבידה, ומשלא נמצא פתרון לחשש האמור, ביטלה המעבידה את ההסכם.

בית הדין האזורי לעבודה חזר והדגיש את העובדה כי יחסי עובד-מעביד אינם יחסים חוזיים מסחריים רגילים ומשום כך היקפה של חובת הגילוי במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה רחבה יותר ומטילה נטלים כבדים יותר על שני הצדדים למשא ומתן. חובה זו נובעת ישירות מחובתו של צד למשא ומתן לנהוג בתום לב. החובה חלה על עובד ומעביד כאחד. לפיכך קבע בית הדין לעבודה כי אין לעובד אלא להלין על עצמו.

החלטה זו ממחישה את החשיבות של מסירת פרטים מלאים אודות מעורבות עובד בפעילות העלולה להעמידו בניגוד עניינים עם מעבידתו וכן מדגישה את הצורך לכלול בהסכמי עבודה הצהרה מטעמו של העובד אודות היעדר מניעה להתקשר בהסכם העבודה ואודות היעדר חשש לניגוד עניינים או תחרות אסורה.

[1] בפסק דין בתיק סעש (ת"א) 43822-01-15 איתן דטיניס נ' סטרטסיס בע"מ, מיום 6 ביולי 2017 (פורסם בנבו)