זכויות יוצרים בהרצאות והגנת המפר התמים

בית המשפט העליון הכיר בקיומן של זכויות יוצרים בהרצאות שניתנו במסגרת קורס ואשר לא תועדו בכתב על ידי המרצה, אולם העניק הגנה להוצאה לאור שלא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיומן של הרצאות אלה ועל זכויות המרצה בהן.

השאלה האם קיימת זכות יוצרים בהרצאה שלא תועדה ומה דינו של צד שלישי שעשה שימוש בהן מבלי לדעת כי מישהו טוען לזכות יוצרים בהרצאות – נדונה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון.

בפרשה הידועה כפרשת אסטרולוג הוצאה לאור נגד שרון רון[1] נדונה השאלה האם העתקה ופרסום של הרצאות שניתנו בעל פה ולא תועדו על ידי המרצה, מהווה הפרת זכות יוצרים. פסק הדין דן גם בסוגיית היקף אחריותה של הוצאה לאור שפרסמה את ההרצאות לבקשת צד שלישי, ולא ידעה ולא יכולה היה לדעת על טענה של היוצר המקורי לזכויות באותן הרצאות, אשר לא פורסמו בכל צורה שהיא, ושעה שגם לאחר שהעלה היוצר את טענותיו לא הוצגה על ידו בפני ההוצאה לאור כל ראייה להיותו בעל זכויות באותן הרצאות.

הרצאות של התובע, שרון רון, שהרצה במסגרת קורס נומרולוגיה, פורסמו בספרה של גב' אלה שונייה שהוצא לאור על ידי "אסטרולוג הוצאה לאור". לפני הוצאתו לאור של הספר יצרה אלה שונייה מצג כלפי אסטרולוג לפיו היא בעלת זכות היוצרים בספר. התובע טען שהוצאת הספר לאור מהווה הפרת זכויות היוצרים שלו בהרצאות.

בית המשפט דן בשאלה העקרונית האם קיימות זכויות יוצרים בהרצאות שניתנו בעל פה, והשיב על שאלה זו בחיוב. בית המשפט קבע כי כדי לזכות בהגנת זכות יוצרים יש לעמוד בדרישת "המקוריות" ובדרישת "הקיבוע". באשר ליסוד המקוריות – בית המשפט בחן האם הושקע מאמץ ביצירת ההרצאות והאם יש בהן מידת ולו קטנה של יצירתיות,  וכן בחן האם התובע הוא היוצר המקורי של היצירה – והשיב על שאלות אלה בחיוב. בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי הרצאות אינן בנות הגנה על פי דיני זכויות יוצרים , היות שניתנו בעל-פה ולא קובעו על גבי מצע מסויים. בית המשפט קבע כי התובע עמד בדרישת ה"קיבוע" של היצירות על ידי כך שהציג מחברות של שלושה מתלמידיו – אשר היו מקור תיעוד נאמן לתוכן ההרצאות שניתנו על ידו, וקבע כי הנתבעת שונייה אכן הפרה את זכויות היוצרים שלו באותו יצירות.

יצוין כי במקרה דומה הידוע כפרשת ענבר נגד ד"ר אסף יעקב[2] אשר עסק בתובענה שהוגשה על ידי מרצה בקורס "דיני נזיקין" נגד מחבר ספר בנושא זה, נדונה שאלת "הקיבוע" של יצירה שהיא הרצאה שניתנה בעל פה. גם באותו מקרה קבע בית המשפט כי ההרצאות קובעו בשלושה אופנים – מצגות אשר הוצגו במהלך השיעורים וחולקו לתלמידים, רישומים שערך המרצה לפני ההרצאה וסיכומי שיעור שנעשו על ידי הסטודנטים במסגרת הרצאות.

ונחזור לענייננו – בפרשת אסטרולוג, ההוצאה לאור טענה כי ככל שהפרה את זכויות היוצרים היא פטורה מחבות בשל היותה "מפר תמים", כלומר מפר אשר  "… לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה". מנגד טען התובע כי ההוצאה לאור אינה יכולה להיבנות מטענת הגנה של "מפר תמים", וזאת משום שלאחר שנשלח על ידו מכתב אזהרה להוצאה לאור התגבש אצלה יסוד הידיעה, ואפילו מלכתחילה הייתה בחזקת "מפר תמים" הרי מכיוון שהמשיכה להפיץ  את הספר לאחר קבלת מכתב האזהרה איננה פטורה מאחריות. בית המשפט קבע כי למרות שנשלח על ידי התובע מכתב אזהרה להוצאה לאור, הרי שלא הוצגה על ידו כל ראיה לכך שהוא בעל הזכויות בהרצאות. בית המשפט קבע כי במקרה חריג כזה של יצירה שזכתה להגנת זכות יוצרים אך לא פורסמה בדרך שניתן יהיה לאתרה גם על ידי חיפוש מדוקדק, וכאשר בעל הזכות לא הציג בפני המפר ראייה על ההפרה הנטענת, למרות שההוצאה לאור בקשה ממנו להציג ראיות בפניה – ראוי להחיל על המפר העקיף את הגנת המפר התמים הקבועה בחוק.

פסק דין זה מחזק מחד גיסא את זכויותיהם של יוצרים ביצירות שלא הועלו על כתב ומאפשר עמידה בדרישת התיעוד הקבועה בחוק על ידי הצגת ראיות חלופיות, ומאידך גיסא פסק הדין מחייב יוצרים אשר יצירותיהם לא פורסמו בחובת הוכחה מוגברת בכל הנוגע לזכויותיהם ביצירותיהם כדי לחייב מפרים פוטנציאלים.

[1] ע"א 8742/15 אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ נ' שרון רון (שטיבלמן) מיום 3.12.2017  (פורסם בנבו)
[2] ע"א 8117/03 ענבר נגד ד"ר אסף יעקב, מיום 16.1.2006 (פורסם בנבו)