הצעה לתיקון 5 לחוק זכות יוצרים

על שולחן הכנסת מונחת בימים אלה הצעת תיקון לחוק זכות יוצרים, אשר עברה בקריאה ראשונה, וכעת מצויה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. דיון בנוסח התיקון העדכני צפוי להתקיים בפתח כנס החורף של הכנסת. כפי שיפורט להלן, לאחר יותר מעשור מאז כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים החדש, כולל נוסח התיקון המוצע מספר שינויים משמעותיים.

התיקון פורסם בנובמבר 2017, כאשר המטרה הראשית שלו היתה הצעת הסדרים אשר נותנים מענה לבעיות באכיפת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, רשת אשר מחד גיסא מאפשרת תקשורת נוחה ויעילה אולם מאידך גיסא מאפשרת נגישות לתכנים שמוגנים בזכות יוצרים ואשר לעיתים מופצים שלא כדין, שעה שההפרה בעולם הווירטואלי נעשית בהיקפים נרחבים ביותר.

לאחר פרסום התיקון, נוספו תוספות מהותיות במסגרת דיוני ההכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת, הכוללות הצעות לתיקון בכל הנוגע למתן היתר לשימוש ביצירות יתומות אשר בעלי הזכויות בהן לא אותרו, פטור בגין פגיעה בזכויות מוסריות של יוצרים אנונימיים, פטור לפיצוים ללא הוכחת נזק למוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים ומוזאונים וצמצום היקף הסעדים להם זכאים יוצרים של יצירות ספציפיות של דיוקנאות. להלן יפורטו בקצרה עיקרי התיקונים המוצעים לחוק.

התיקונים המוצעים בכל הנוגע לאכיפת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט –

מוצע להרחיב את "ההפרה" גם לעולם הווירטואלי באופן שעשיית פעולה לגבי יצירה שהועמדה לרשות הציבור באינטרנט בלי רשות בעל הזכות בה, כגון יצירת לינק אליה,  תחשב גם היא להפרת  זכות היוצרים (הפרה זו אינה הפרה ישירה על דרך העתקה לא מורשית של היצירה המקורית ועל כן היא מכונה  "הפרה עקיפה"). תיקון זה הוצע הואיל ולעיתים לא ניתן לתבוע את  מי שהעלה את היצירה לאינטרנט ללא רשות והעמיד אותה לרשות הציבור, אולם יש צורך בהפסקת הנזק שנגרם לבעל הזכות שזכויותיו הופרו וזאת על דרך מניעת הפניות לתוכן המפר. כך לדוגמא יצירת לינק לאתר שבו הועלה תוכן מפר – תחשב להפרה עקיפה של זכות יוצרים ככל שבעת יצירת הלינק האדם ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה לרשות הציבור תוך הפרת זכות היוצרים בה ושעה שפעילות זו מבוצעת על דרך עיסוק וכדי להפיק ממנה רווח.

מוצע לאפשר לפעול נגד גורמי ביניים שביכולתם לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט הכוללים תוכן מפר. הואיל ורשת האינטרנט מאפשרת לפעול בעילום שם, הרי שלא תמיד ניתן לאתר את האחראי להפרה ולהגיש נגדו תביעה, ועל כן בתיקון מוצע לאפשר לפעול נגד גורמי הבינים שביכולתם לחסום את הגישה לאתר אינטרנט שיש בו תוכן מפר, הגם שגורמי ביניים אלה לא מעורבים בביצוע ההפרות ולא אחראים להן מבחינה משפטית. לפי ההצעה תינתן אפשרות לקבל צו הגבלת גישה (אשר מהווה סוג של צו מניעה) במקרים שבהם זהות המפר אינה ידועה לבעל הזכות וכלל לא הוגשה תביעה כלפי האדם שאחראי להפרה, וזאת על דרך הגשת בקשה למתן צו נגד ספקי הגישה לאינטרנט תוך הסדרת התנאים שבהם יינתן צו כזה. בית המשפט יחויב לשקול במסגרת שיקוליו אם להיעתר לבקשה כזו גם את נושא חומרת ההפרה, ההשפעה על הציבור כתוצאה ממתן צו והאפשרות לתת סעדים אחרים במקום צו הגבלת הגישה.

מוצע ליצור הליך לחשיפת זהות מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט. מוצע לאפשר לאדם לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה שיורה למשיב הנקוב בבקשה למסור לבית המשפט פרטי מידע על אדם אחר שהעמיד לרשות הציבור באופן אנונימי תוכן שפרסומו מהווה הפרה של זכות יוצרים, וזאת כדי לאפשר למבקש להגיש תביעה כנגד אותו מפר. על פי ההצעה, בית המשפט יהיה רשאי למנות מומחה שיסייע בבירור זהותו של עושה הפעולה המפרה ויימסר בידיו שיקול הדעת האם להיעתר לבקשה לחשוף זהותו של מפר זכויות ברשת, תוך התחשבות במגוון שיקולים.

מוצע לערוך התאמות בחלק הפלילי שקבוע בחוק זכות היוצרים כך שיותאם לעידן הטכנולוגי באופן שלא יהיה הבדל בין אכיפה של זכויות יוצרים בעולם הפיסי לבין אכיפה של זכויות יוצרים בעולם הווירטואלי. כך, מוצע לקבוע כי הפרת זכות יוצרים על דרך העמדת היצירה לרשות הציבור באמצעות האינטרנט תהווה אף היא עבירה פלילית וזאת בדומה למכירת עותק פיסי מפר של יצירה. האחריות הפלילית תקום רק אם הפעולה המפרה נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מכך.

תיקונים נוספים שהוצעו במסגרת הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית –   

התיקון המוצע בכל הנוגע לשימוש בדיוקנאות – תוספת מוצעת זו עוררה דיון רחב בציבור ובכלי התקשורת, ובמסגרתה מוצע לתקן את הסעיף שמעניק ליוצר פיצוי ללא הוכחת נזק ולסייג אותו באופן שהוא לא יחול במקרה שבו אדם הפר זכות יוצרים בצילום שנעשה ברשות הרבים ואשר כולל את דיוקנו שלו, וזאת בתנאי שהפרת הזכות לא הייתה למטרה עסקית והמפר חדל מההפרה תוך זמן סביר לאחר שקבל הודעה מבעל הזכות על ההפרה. במקרה כזה לא תקום זכות לקבל פיצוי סטטוטורי אולם היוצר יוכל לדרוש פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו הלכה למעשה מהפרת זכויותיו. התיקון הוצע על רקע המצב שבו צלמים רבים שלחו מכתבי התראה במסגרתם הם דרשו פיצוים בשיעור משמעותי ביותר מחברי כנסת אשר צולמו על ידם ואשר עשו שימוש בתמונותיהם תוך שהם סוברים בטעות כי אין מניעה כי יעשו שימוש בתמונות אלה.

התיקון המוצע בכל הנוגע ליצירות יתומות – מוצע כי שימוש ביצירות שבעלי הזכויות בהן לא אותרו (יצירות יתומות) יהיה מותר גם ללא קבלת אישור של היוצרים וללא ציון שמם, וזאת בתנאי שהמשתמש בהן פעל בשקידה סבירה לאיתור בעל הזכות לפני שנעשה שימוש ביצירה ולא עלה בידו לאתר את שם היוצר. יחד עם זאת נקבע כי לאחר שאותר היוצר– הרי שיחולו הוראות הדין הכללי של חוק זכות יוצרים.

תיקון בכל הנוגע למוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים – מוצע כי מוסדות אלה לא יחויבו בתשלום פיצויי סטטוטורי בגין הפרת זכות יוצרים.

יצוין כי בכל הנוגע לתיקונים הנוספים שהוצעו בנוגע ליצירות יתומות ולפטור בנוגע למוסדות חנוך וארכיונים – הרי שטרם התקיים בהן כל דיון בוועדה.