החלטת הממשלה בדבר תיקון חוק הפטנטים, ועריכת רביזיה בתחום המצאות השירות, כמו גם בתחום ההמצאות הביטחוניות
בחודש שעבר (יולי 2010) קיבלה ממשלת ישראל, במסגרת ההחלטות על המדיניות הכלכלית לשנים 2011 – 2012, החלטה1 בדבר תיקון חוק הפטנטים, ועריכת רביזיה בתחום המצאות השירות, כמו גם בתחום ההמצאות הביטחוניות.
המצאות שירות
בשנים האחרונות אנו עדים, הן בישראל והן מחוצה לה, למגמה של "התעוררות" בתחום המצאות השירות, וריבוי התדיינויות בתחום זה. על רקע זה, הטיפול בנושא המצאות השירות כשלעצמו, הוא יוזמה מבורכת.
(1) הטלת חובת הודעה על המצאת שירות לפני הגשת בקשת פטנט
על-פי חוק הפטנטים, עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל המצאה אשר העובד הגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש. המצאה אשר עובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו נחשבת להמצאת שירות, והבעלות בה שייכת למעביד, אלא אם הוסכם אחרת.
נוסח החוק הקיים הותיר מקום לספק לגבי השאלה האם עובד חייב להודיע למעבידו על ההמצאה לפני הגשת הבקשה לפטנט, או שמא ניתן למסור את ההודעה לאחר הגשת הבקשה.
החלטת הממשלה קובעת כי החוק יתוקן, כך שייקבע כי העובד יהיה חייב להודיע למעבידו על המצאה שהמציא, לפני מועד הגשת בקשת הפטנט בגינה. בנוסף ייקבע כי אי -מילוי חובת הודעה כאמור יקים חזקה כי מדובר בהמצאת שירות. החלטת הממשלה אינה מטפלת בשאלת התוצאות של עיכוב בלתי סביר במסירת ההודעה לאחר המועד שבו הומצאה ההמצאה (למשל, מקרה שבו העובד מוסר הודעה באיחור של מספר שנים, וסמוך לאחר מכן מגיש בקשת פטנט).
(2) ביטול האפשרות לרכוש בעלות בהמצאת שירות על בסיס מחדל של המעביד
על-פי החוק הקיים, במקרה שבו העובד מודיע למעבידו כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, בתוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, ההמצאה תהיה בבעלות העובד, אזי אם המעביד אינו נותן תשובה נוגדת כאמור, המצאת השירות לא תהיה בבעלותו של המעביד.
החלטת הממשלה קובעת כי החוק יתוקן בדרך של ביטול האפשרות לרכוש בעלות בהמצאת שירות בדרך זו.
(3) שינויים באופן קביעת תמלוגים לעובד בגין המצאת שירות
על-פי החוק הקיים, במקרה שבו לא נעשה הסכם הקובע אם העובד זכאי לתמורה עבור המצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, קביעת הזכות נעשית על-ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים אשר הוקמה מכוח החוק. לאחרונה ניתנה על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים החלטה2 אשר קבעה כי הסכם העסקה שבו נקבע כי כל הזכויות בהמצאת שירות שייכות למעביד, אינו מהווה ויתור על זכות העובד לפנות לוועדה בתביעה לקבלת תמורה. כמו כן הטילה הוועדה ספק, אף אם אגב אורחא, בשאלה האם עובד רשאי לוותר על זכותו האמורה.
החלטת הממשלה קובעת כי החוק יתוקן בדרך של ביטול סמכותה של הוועדה לפיצויים ותמלוגים לדון בסכסוכים מעין אלה, וקביעת מנגנון חליפי. ההצעה מבחינה לעניין זה בין עובד במגזר הפרטי לבין עובד במגזר הציבורי.
ביחס לאמצאת שירות במגזר הפרטי, ההחלטה קובעת כי החוק יתוקן כך שייקבע בחוק האופן שבו המעביד ייקבע, הן את עצם זכאותו של העובד להטבה, והן את היקפה של ההטבה.
לעובד תהיה זכות ערעור על קביעת המעביד. החלטת הממשלה אינה קובעת לאיזה בית משפט יוגש ערעור כאמור, ולכך עשויות השלכות שונות.
אשר לעובדים במגזר הציבורי, החלטת הממשלה מסמיכה את החשב הכללי (בהסכמת הממונה על השכר באוצר) ואת נציג היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע כללים לעניין ההטבה כאמור לגבי עובד שהמציא אמצאת שירות בגופים ציבוריים.
המצאות ביטחוניות
הנושא השני שבו עוסקת ההחלטה הוא נושא ההמצאות הביטחוניות, ואף כאן צפויים שינויים בחוק הקיים.
(1) צווי הגבלה יוטלו לתקופות קצובות בלבד
החוק הקיים מסמיך את שר הביטחון (בהתייעצות עם שר המשפטים) להוציא צו הגבלה, לשם הגנת המדינה, לרבות השמירה על סודותיה הבטחוניים, המורה לרשם הפטנטים להימנע מעשיית פעולה שהרשם חייב או רשאי לעשותה לפי חוק הפטנטים בענין בקשת פטנט מסויימת, או לדחות את עשיית הפעולה, וכן לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשת הפטנט או בקשר למידע הכלול בה. סמכות דומה נתונה בחוק לשר שקבעה הממשלה3 לגבי המצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, החשובה לפיתוחו של השימוש באנרגיה גרעינית בישראל או במקרה שבו פרסום ההמצאה עשוי לגרום נזק למחקר הגרעיני בישראל.
בהתאם להחלטת הממשלה, החוק צפוי להיות מתוקן כך שצווי הגבלה שיינתנו יהיו קצובים בזמן. עם זאת, השר יהיה רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופות קצובות נוספות, ללא הגבלה של מספר הארכות. החלטת הממשלה בעניין זה עולה בקנה אחד עם החלטה של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים4, שקבעה בשעתה כי השר חייב לשוב ולשקול, מעת לעת, את נחיצות הצו.
(2) בחינת כשירות בקשה שניתן לגביה צו הגבלה
החלטת הממשלה קובעת כי גם במקרה שבו צו הגבלה, או שנדחתה בקשה להיתר הגשה של בקשת פטנט מחוץ לישראל5, תיבחן כשירותה של הבקשה למתן פטנט.
הבחינה תיעשה על ידי בוחן בעל סיווג בטחוני, ועל ההחלטות שיתקבלו בהליך הבדיקה המסווג יחולו הוראות החוק הרגילות ביחס להשגות ולערעורים. נראה כי החלטה זו נועדה להבהיר כי בחינת הכשירות למתן פטנט צריכה להיעשות על ידי בוחן שהוסמך לכך, ולא על ידי הוועדה לפיצויים ותמלוגים, אגב הדיון בתביעה לפיצוי בגין צו הגבלה6.
(3) שינוי בהרכב הוועדה לפיצויים ותמלוגים
במקרה שבו הרשות המוסמכת עושה שימוש בסמכות ליתן צו הגבלה7 בעל ההמצאה זכאי לקבל פיצוי מאוצר המדינה, בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם — על ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.
החלטת הממשלה עורכת רביזיה בהרכב הוועדה. בראש הוועדה יעמוד מי שכשיר להתמנות כשופט של בית משפט מחוזי וחברי הוועדה יהיו נציג היועץ המשפטי לממשלה, נציג משרד הביטחון או המשרד שקבעה הממשלה, ונציג החשב הכללי במשרד האוצר8. ההחלטה קובעת עוד כי ייקבע זמן למתן החלטה על -ידי הוועדה וכי תפקידי הוועדה, סמכויותיה, ודרך לערעור על החלטתה ייקבעו בחוק. נראה כי החלטה זו נועדה, בין היתר, לתת מענה, לביקורת שנשמעה בעבר על תפקודה של הוועדה, במתכונתה על-פי החוק הקיים.
ביצוע
כעת תוכן הצעת חוק, המיישמת את החלטת הממשלה. היא תובא לדיון, כמקובל, בוועדת השרים לענייני חקיקה. החלטת הממשלה מסמיכה את היועץ המשפטי לממשלה לערוך שינויים בהסדרים המוצעים בנושא המצאות השירות, עד למועד הגשת הטיוטה לוועדה.
1 החלטה מס' 2045.
2 Actelis Networks נ' ישי אילני – בקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות (בקשה לסילוק על הסף) (3.2.10).
3 השר שנקבע הוא ראש הממשלה.
4 תביעה לפיצויים בעניין בקשות פטנט מס' 75679 ו-76679 אולנובסקי נ' מדינת ישראל – בקשה לסילוק על הסף (לא פורסמה; 21.5.2001).
5 מכוח סעיפים 98 ו-103 לחוק.
6 כפי שנפסק בעבר בעניין אולנובסקי הנ"ל.
7 או אוסרת על אזרח ישראל להגיש בקשת פטנט מחוץ לישראל, או מתירה שימוש בהמצאה לטובת המדינה.
8 על-פי החוק הקיים, בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון, וביחד עימו חברים בוועדה רשם הפטנטים וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה.
אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.
