הוראות תזכיר בעניין ניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים והשפעתו על עסקים

בתחילת אוקטובר 2021 (11.10.2021) פרסם משרד המשפטים תזכיר לחוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים (תעריפים וחלוקת תמלוגים) שמטרתו ליצור סדר בניהול זכויות היוצרים והמבצעים באופן שיקל על המשתמשים להסדיר זכויות אלה מול היוצרים ולפעול על פי דין. התזכיר פורסם להערות הציבור.

הבעיה המרכזית שהתזכיר נועד להתמודד איתה היא ריבוי של מחזיקי זכויות ביצירות כדוגמת שיר או סרט,  כאשר בפועל המשתמש נדרש להסדיר מול מספר גורמים קבלת הרשאה לבצע בפומבי של אותן יצירות ולשלם למספר גופים בגין השימוש.

כך לדוגמא, כאשר מבקשים להשמיע שיר במסעדה, יש לקבל הסכמה לכך מכותב המלים, כותב הלחן וכותב העיבוד של השיר, מחברת התקליטים שהפיקה את ההקלטה, ולשלם כסף גם להם וגם למבצעים של אותו שיר (זמרים ונגנים) בגין השמעתו (פעולה המכונה "ביצוע פומבי " בשפה המקצועית).

לכן, באופן מעשי, יכולתה של אותה מסעדה לעשות שימוש בשיר להנאת לקוחותיה תלויה ביכולתה להגיע לעסקאות או הסכמות עם כל אחד מבעלי הזכויות.

כדי להתגבר על ריבוי בעלי זכויות קמו בישראל, כמו בכל העולם, ארגונים לניהול משותף של זכות היוצרים או המבצעים, אשר עוסקים במתן רישיונות למשתמשים, גביית דמי שימוש מן המשתמשים, אכיפת הזכויות, וחלוקת התמלוגים שנגבו בין בעלי הזכויות, כאשר כל סקטור של בעלי זכויות מיוצג על ידי תאגיד לניהול משותף אחר ולעתים בידי שני תאגידים. מכאן שעל המשתמש לקבל מספר רישיונות מתאגידים שונים או מבעלי זכויות שונים כדי להשתמש ביצירה.

כך, כותבי המלים, הלחן והעיבוד יכולים לגבות תמלוגים על ביצוע פומבי של יצירתם באמצעות אקו"מ, בעלי הזכויות בהקלטה יכולים לגבות תמלוגים באמצעות הפדרציה לתקליטים או הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית, והמבצעים הזמרים והנגנים יכולים לגבות תמלוגים באמצעות ארגוני "עילם" ו"אשכולות".

אולם גם במצב שיש תאגידים לניהול משותף של זכויות, עדין אותה מסעדה שמבקשת להשמיע מוסיקה ללקוחותיה, נאלצת לנהל מו"מ מול מספר לא מבוטל של גורמים, דבר שגורם לסרבול ולקושי ולריבוי עלויות ניהול, כאשר מבחינת המשתמשים  השימוש ביצירה הוא במוצר מוגמר, שבדומה לנכסים אחרים, השימוש בו אמור להיות מלווה בתשלום אחד כולל.

על רקע בעייתיות זו מוצע בתזכיר כי ניהול זכויות ביצוע פומבי של יצירות מוזיקליות לרבות יצירות מוזיקליות המגולמות בווידאו-קליפים או השמעה והצגה של ביצועים של יצירות מהסוג האמור, ינוהלו בידי תאגיד יחיד שרק הוא יפעל מול המשתמש, כאשר הסכום שהוא יגבה יחולק בין הארגונים השונים. הצעה זו עשויה להקל על המשתמשים להסדיר את מלוא הזכויות ולפעול כדין, אם כי עלולה ליצור מתח בין ארגוני הזכויות השונים בבחירת התאגיד היחיד שיפעל מול המשתמש, כמו גם בחלוקת הכספים ביניהם ובקבלת החלטות באשר לפעולות במקרים שונים.

בנוסף התזכיר מציע לקבוע רשימה של שיקולים שאותם על בית המשפט יהיה לשקול בבואו לדון במחלוקות בין תאגידים לניהול משותף לבין חבריהם או לבין משתמשים. בין יתר השיקולים שמונה התזכיר הוא מציין את סוג המשתמש, גודלו של הציבור אליו מופנה השימוש, התועלת שצומחת למשתמש מהשימוש ביצירות, מערכת היחסים בין הצדדים, יחסי הכוחות בין הצדדים, הסדרות דומות שקיימות ברחבי העולם, השפעת התמלוגים על התחרות בשוק ועוד, כאשר חלק מהפרמטרים המוצעים מושתתים על פסקי דין שניתנו בנושא זה.

בנוסף בתזכיר מוצע כי השמעה והצגה של יצירות בגופים או מוסדות מסוימים לא יהוו כפופים לתשלום תמלוגים כלל. כך מוצע כי השמעת מוסיקה בעסקים קטנים שאינם מכילים יותר משישה לקוחות במקביל לא תחשב כ-"ביצוע פומבי" ולכן לא תחויב בתשלום, וכך גם לגבי השמעה במקומות מגורים שמהווים חלופה למגורים פרטיים כדוגמת דיור מוגן.

התזכיר צפוי לעורר הדים רבים בעיקר בקרב ארגוני היוצרים והמבצעים ויהיה מענין לראות מה הפער שיהיה קיים בסופו של יום בין המוצע בתזכיר לבין כל חוק שיחוקק, אם יחוקק, בעקבותיו.