פברואר 17, 2013

חדשות בסימני מסחר

דוד גילת, שותף בכיר, ראש המחלקה המשפטית
דוד גילת

שותף בכיר, ראש המחלקה המשפטית

גילת ברקת ושות׳
סוניה שניידר, Attorney at Law
סוניה שניידר

Attorney at Law

גילת ברקת ושות׳
  •  נדחה ערעורה של חברת אדידס לבית המשפט העליון בו עתרה למנוע את שחרורם של נעליים עם ארבעה פסים, בעילה של הפרת סימנה המפורסם של שלושה פסים
  • שימוש בסימני המסחר Tommy Hilfiger שעשה יבואן מקביל נמצא חורג משימוש אמת מותר לתיאור הטובין
  • בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בגבולות העוולה של התערבות לא-הוגנת
  • בית המשפט המחוזי בתל אביב: שימוש בסימן כמילת מפתח לחיפוש באינטרנט (Google AdWord) מהווה הפרת סימן מסחר כאשר האתר בקישור הממומן עושה שימוש מטעה בסימן המסחר 

א. בסטייה מסוימת מהפסיקה הקודמת,1 בית המשפט העליון אישר ברוב דעות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר דחה את תביעתה של חברת Adidas Salomon AG נגד יבואן של נעליים בעלי ארבעה פסים בעילות הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט2

חברת Adidas Salomon AG ("אדידס") הגישה תביעה נגן יבואן של נעלי ספורט הנושאות ארבעה פסים אלכסוניים  בצד הנעל והמילה "Sydney", אשר נתפסו על-ידי רשות המכס, שעילתה העיקרית היתה הפרת סימן המסחר הרשום והמוכר היטב של אדידס המורכב משלושה פסים אלכסוניים.

מוצרי הנתבע סימני אדידס
1 3
 
2 4
 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה של אדידס על כל עילותיה, בקובעו, בין היתר, כי הנעליים הנושאות ארבעה פסים, שנטען להיות מפרות, ואשר מיועדות למכירה במחירים נמוכים בחנויות בשווקים בשטחי הרשות, אינן מעלות חשש להטעיה עם סימן המסחר המוכר היטב של אדידס המורכב משלושה פסים, ואף אינן גורמות לדילול המוניטין בסימן אדידס . עולה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, כי יש תועלת חברתית בכך שניתן לאנשים מעוטי יכולת ליהנות ממוצרים זולים הנושאים סמל כלשהו והמזכירים את המוצרים של מותגים מפורסמים, כאשר אין חשש להטעיה.

כמו כן, העיר בית המשפט המחוזי, כי פסים הינם מטבעם סימן בעל אופי מבחין מולד חלש וכי לא ראוי כי הגנה על סימן המורכב מפסים מפני דילול תשתרע לסימנים דומים.

בערעור, למרות שבית המשפט העליון הסתייג מאמירותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן רצוי שיתקיים שוק מוצרים בלתי-ממותגים זולים שיש בהם דמיון מסוים למוצרים הממותגים היקרים, הוא אישר את המסקנה לפיה נעלי הנתבע שנשאו ארבעה פסים ומילה "Sydney" ונועדו למכירה במחירים נמוכים בשווקים פתוחים, לא העלו חשש להטעיה או לשיוך עם סימן שלושת הפסים המוכר היטב של אדידס. נקבע כי בעוד שסימן שלושת הפסים של אדידס רכש משמעות משנית חזקה, טבעו כבעל אופי מבחין מולד חלש משפיע על היקף ההגנה שניתנת לסימן מפני סימנים שאינם זהים איתו.

בית המשפט העליון ציין, בין היתר, כי בעוד שבעבר נקבע כי השוואת הסימנים צריכה להיעשות ביחס לסימן כפי שהוא רשום בפנקס, ולא בין הסימנים כפי שהם מופיעים על המוצרים, כוחו של כלל זה יפה בעיקר לגבי סימנים מילוליים, בעוד שסימנים מעוצבים, במיוחד כשמדובר בסימן שיכול להיתפש כדקורטיבי כגון פסים על נעל, לא ניתן לבחון במנותק מהמוצרים עליהם הם מוטבעים.

נקבע כי האופי המבחין הנרכש – המשמעות המשנית שנרכשת על-ידי סימן – אינו מאיין את ההיזקקות לבחינת האופי המבחין המולד, כך שלצורך הקביעה אם מתקיים דמיון מטעה יש לקחת בשיקול הן את האופי המבחין המולד והן את האופי המבחין שהסימן רכש במשך השנים.

באשר לטענת דילול המוניטין, אישר בית המשפט העליון כי לא נדרש להראות קיומו של חשש הטעיה כדי לבסס את טענת הדילול. יחד עם זאת, נפסק כי, אין משמעות הדבר כי בכל פעם שלא הוכח חשש להטעיה ניתן יהיה לטעון לדילול הסימן כברירת מחדל. במקרה הנדון, בית המשפט העליון קבע כי לאור העדר חשש שהצרכנים ישייכו את מוצרי הנתבע שהם מאיכות פחותה עם מוצרי אדידס היוקרתיים, לא הוכח דילול.

על פי דעת המיעוט, לא היתה הצדקה לשלול מאדידס תרופה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, היות שברור כי בנסיבות כגון אלו, הנתבע התעשר שלא כדין ברוכבו על המוניטין של אדידס, שכן הצרכנים נמשכים למוצרים בזכות המוניטין והתדמית שנבנו על-ידי בעל הסימן, ובכך נהנים הנתבעים שלא כדין.   

אדידס עתרה לדיון נוסף; נמשיך לעקוב ולדווח על התפתחויות התיק.

ב. בית המשפט המחוזי בתל אביב ציווה על יבואן מקביל של מוצרי Tommy Hilfiger להימנע מעשיית שימוש   בסימני Tommy Hilfiger, אשר חרג משימוש אמת מותר לתיאור סחורותיו3

קבוצת Tommy Hilfiger ("טומי הילפיגר"), המשווקת את מוצריה בארץ באמצעות מפיץ בלעדי ובבעלותה סימני מסחר רשומים TOMMY ,TOMMY HILFIGER ולוגו (דגל בצבע אדום-כחול-לבן), תבעה יבואן של סחורותיה (שאינו היבואן הרשמי).היבואן הנתבע מכר מוצרי טומי הילפיגר מקוריים באמצעות חנות הנקראת "מחסן היבואן", ועשה שימוש בולט בסימני המסחר של טומי הילפיגר וצבעי הלוגו בעיצוב החנות, שילוט ופרסום וכן באתר האינטרנטhttps://www.tommy4less.co.il/, תוך שהוא מצניע את העובדה כי המדובר ביבוא מקביל. הנתבע טען להגנתו שעשה שימוש אמת בסימן, לצורך יבוא סחורה מקורית. בית המשפט הורה לנתבע לחדול משימוש בשם "מחסן היבואן – טומי הילפיגר" הן חנות עצמה והן באתר האינטרנט שהפעיל.

בית המשפט ציין את התנאים להכרה בשימוש אמת מותר בסימן מסחר, אשר נקבעו על-ידי בית המשפט העליון בפרשת טוטו זהב,4 דהיינו (1) הטובין אינם ניתנים לזיהוי בקלות ללא שימוש בסימן; (2) השימוש בסימן אינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לזיהוי הטובין ותיאורם; (3) השימוש אינו מטעה באשר לחסות על-ידי בעל הסימן. ביישמו את התנאים האלה, קבע בית המשפט המחוזי כי אמנם השימוש בסימני המסחר של טומי הילפיגר היה נחוץ כדי לזהות את סחורותיו של הנתבע, אך השימוש הנרחב שעשה הנתבע בסימנים הן בשם החנות ובעיצובה, הן בשם המתחם של האתר ובתוכנו, והן בפרסום, חרג מעבר לנדרש באופן סביר והוגן לתיאור אמיתי של הסחורות.

בעוד שבית המשפט קבע כי השימוש בסימן TOMMY  בשם המתחם לא היה הוגן ולא נכלל בגדר שימוש אמת מותר, נקבע כי שימוש כזה לא מנע את הגישה המקוונת לעסקו של התובע ולא הכביד עליה, ולכן לא נמצא כי התקיימו יסודות העוולה של התערבות לא-הוגנת לפי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות (ראה להלן).

על מנת להבטיח כי ייעשה רק שימוש אמת מותר לתיאור הטובין, בית המשפט נתן צו מניעה אשר הגביל את השימוש שיעשה היבואן המקביל בסימני המסחר של טומי הילפיגר.  כך, בית המשפט ציווה על הנתבע להימנע משימוש בסימני טומי הילפיגר בשם החנות ובשם המתחם, ומשימוש בצבעי הלוגו בעיצוב החנות ובעיצוב האתר. השימוש המותר הוגבל לשלט חיצוני אחד, לשימוש אחד למודעת פרסומת, ולשימוש אחד באתר – תוך ציון העובדה כי מדובר ביבוא מקביל לצד כל שימוש כאמור. הותר גם שימוש כנחוץ לזיהוי המוצרים בקטלוג (תוך ציון העובדה כי מדובר ביבוא מקביל) ובסקירות העיתונאיות שבאתר.

ג. בית המשפט המחוזי בתל אביב ניסה להבהיר את גבולות העוולה של "התערבות לא-הוגנת" והנסיבות בהן שימוש במילת מפתח למנוע חיפוש (Google AdWord) מהווה הפרת סימן מסחר

פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתנו לאחרונה, מתייחסים ליישום העוולה של "התערבות לא-הוגנת" בהתאם לסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, אשר מורה כדלקמן:

לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

 כפי שראינו לעיל, השימוש שעשה יבואן מקביל בסימני טומי הילפיגר לא נמצא שימוש שיוצר הכבדה על הגישה לעסקה של קבוצת טומי הילפיגר. שני פסקי דין נוספים נזקקו לדיון בעוולה, האחד בהקשר של שם מתחם והשני בהקשר של מילות מפתח לשימוש במנוע חיפוש.

א)   בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השימוש ב"עודפים למטייל" לחנות מקוונת לציוד טיולים (לרבות כשם מתחם וכמילת חיפוש עבור מנוע חיפוש) מפר את הסימן המוכר היטב "למטייל"5

רשת חנויות "למטייל" (כמחציתן חנויות "למטייל עודפים"), אשר בבעלותה סימן מסחר רשום "למטייל" בעברית ובאנגלית ואתר אינטרנט בנושאי תיירות https://www.lametayel.co.il/, תבעה את מפעיל העסק למכירת ציוד לטיולים, אשר בנוסף לחנות "כ.כ.א.ש.- המרכז למטייל ולחייל" ולחנות מקוונת https://www.kksh.co.il/, הקים אתרhttps://www.odafim-lametayel.co.il/, בו עשה שימוש גם במילה "למטייל", ורכש מילות מפתח לחיפוש במנועי חיפוש (Google AdWords).

בית המשפט המחוזי קבע כי השימוש באתר האינטרנט של הנתבעת בצירוף "עודפים למטייל" היה עלול להטעות על-אף הבדל מסוים בין הסימנים והאתרים של הצדדים, לאור המוניטין הרב-שנים של התובעת בתחום ציוד טיולים. כמו כן, מצא בית המשפט כי הנתבעת יצרה ביודעין תיאור מסחרי כוזב בכך שבחרה שם דומה לפעילות באותו תחום ולא ציינה את שמה העסקי.

שימוש מקוון כמניעת גישה לעסק. במקרה זה נקבע כי הנתבעת ביצעה עוולת "התערבות לא-הוגנת" תוך הכבדה על הגישה לעסקי "למטייל". בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין מגנטיקס6, לפיו שימוש באינטרנט נפל לגדר העוולה, בית המשפט קבע כי השימוש שעשתה הנתבעת בסימן המסחר של התובעת לצורך שם המתחם שלה, הכביד על גישת הלקוחות לעסקה של התובעת.

מילות מפתח לחיפוש באינטרנט (Google AdWords) כהפרת סימן מסחר. עניין למטייל מסמן התפתחות מעניינת בגישת בתי המשפט לשימוש בסימן מסחר בתוך מילות מפתח של Google AdWords. בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בעניין מתאים לי7, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השימוש בסימנו של אחר בתור מילת מפתח לחיפוש לא היווה הפרת סימן. בית המשפט בעניין למטייל אבחן את נסיבות המקרה שהובא בפניו מאלה שהיו בענייןמתאים לי, וקבע כי במקרה לפניו הגולשים לא יוכלו להבחין בין שני אתרי "למטייל", בעוד שבעניין מתאים לי החיפוש אחר רשת "מתאים לי" (כאשר "מתאים לי" זה גם צירוף מילים מילונאיות מקובל בעברית) הוביל לתוצאות חיפוש של רשת אחרת, "קרייזי ליין", כך שהשימוש בסימן נעשה "מאחורי הקלעים" ולא יצר חשש להטעיה בין עסקו של בעל הסימן לבין זה של המשתמש הלא-מורשה בסימן.

ב)   בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בהצבת דוכני מידע בכניסה לכנס במרכז הירידים על ידי מי שאינו מציג בכנס, מהווה עוולה של התערבות לא-הוגנת חשבונה ועשיית עושר ולא במשפט8  

חברת מרכז הירידים והקונגרסים בישראל, אשר מקיימת, לפי הסכם עם משרד הביטחון, שלוש פעמים בשנה בגני התערוכה בתל אביב, כנס לחיילים משתחררים המציע הכוונה תעסוקתית ולימודית, תבעה את אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן בגין הצבת דוכני מידע בסמוך למקום האירוע.

בהעירו שחופש העיסוק הינו עקרון מושרש בדין הישראלי וכי אין בדין הישראלי עוולה כללית של תחרות בלתי-הוגנת, בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין הערכים הנוגדים ולאכוף את חובת ההגינות הכללית בהתנהגות עסקית. בית המשפט קבע כי הנתבעת, בהציבה דוכני מידע בסמוך לכניסה לכנס המשתחררים של התובעת ובחלוקת פרסומים שלא יצרו הבחנה מספקת בינה לבין התובעת, התנהגה שלא כדין; לאור כך, בחן בית המשפט אם מבחינה משפטית נפלה התנהגות כזאת לגדר עוולה כלשהי.    

מניעת גישה לעסק. בית המשפט מצא כי הנתבעת הכבידה על גישתם של לקוחות לאירוע התובעת בכך שהיא הציבה (וסירבה להעביר) את דוכניה ונציגיה לאורך שביל קצר המוביל לאירוע התובעת, כך שהמבקרים שעשו דרכם לכנס התובעת נחשפו לפרסומי הנתבעת לפני שהם נכנסו לכנס התובעת, וכי התערבות הנתבעת היתה בלתי-הוגנת במובן שהנתבעת רכבה על מוניטין התובעת בהפקת הכנס.  

התעשרות ולא במשפט. בית המשפט קבע כי הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובעת, במובן חוק עשיית עושר ולא במשפט, משום שהנתבעת במכוון מיקדה את פעילותה סמוך לאירוע התובעת וכי חופש העיסוק לא העניק לנתבעת זכות להציב נציגיה בכניסה לעסק אחר.

A.   In some departure from earlier case law1, the Supreme Court by a majority opinion affirmed the Tel Aviv District Court's judgment that rejected Adidas Salomon AG's claim against an importer of four-striped shoes on the grounds of trademark infringement unjust enrichment2

Adidas Salomon AG sued an importer of sports shoes bearing four diagonal stripes and the word "Sydney", seized by the Customs Authority, on the grounds of infringement of its well-known three-stripe registered mark, dilution, passing off and unjust enrichment.

 

Adidas Marks

Defendant's Products

3 

1

Exhibit

4 

2

Exhibit

The Tel Aviv District Court rejected Adidas' claim on all grounds, holding, inter alia, that the defendant's low-priced four-striped shoes intended for retail at lower-end points of sale were not likely to be confused with Adidas' well-known three-stripe mark. The court further observed that stripes were inherently weak marks and their protection from dilution should not extend to similar marks, lest Adidas should obtain unwarranted monopoly over diagonal stripes on sport shoes in general.  

Although the Supreme Court disagreed with the district court's pronouncements regarding the desirability that non-branded products be available at low prices while retaining some association with higher-end goods, it affirmed the district court's conclusion that the defendant's four-striped sports shoes, which bore the name "Sydney" and were intended for sale at low prices in open-air markets, raised no likelihood of confusion or association with Adidas' well-known three-stripe mark. It was held that while Adidas' three-stripe mark undoubtedly acquired a strong secondary meaning, its innate nature of weak inherent distinctiveness would still affect the scope of protection to be afforded to the mark vis-à-vis non-identical trademarks.

The Supreme Court noted, inter alia, that while it was held in the past that comparison of the marks ought to be made with reference to the registered mark as it appears on the register, rather than to the marks as they appear on the products, this authority is good mostly with respect to word marks, while device marks, especially marks that are composed of elements that may be perceived as aesthetic features such as stripes sewn on a shoe, are to be considered in conjunction with the products that they designate and it would be artificial to detach the marks from the product.

It was held that secondary meaning acquired by a mark does not supersede the inherent distinctiveness, and that inherent and acquired distinctiveness are assessed in parallel when determining confusing similarity.

As to dilution, it was noted that while dilution does not require a likelihood of confusion, it should not be adopted as a default position wherever likelihood of confusion was not established. The majority judge opined that a finding of dilution in the absence of any likelihood of confusion should be reserved for exceptional cases, e.g., where the finding of lack of confusion resulted from the goods being of a totally different description. The Supreme Court held that, since there was no risk that consumers would associate the defendant's lower-quality shoes with Adidas, the cause of dilution may not be established.

While the majority also denied Adidas a remedy under the laws of unjust enrichment, the dissenting opinion was that notwithstanding the absence of likelihood of confusion or association among consumers that would have amounted to traditional trademark infringement, the defendant committed unjust enrichment as it free-rode the plaintiff's goodwill in a situation where consumers were attracted by the goodwill and image built by the trademark owner without being confused as to origin, but rather, as it were, consciously enjoying the imitation product market.

An application was made for an additional hearing, and we shall report on any developments in the case. 

B.   The Tel Aviv District Court fnjoined a parallel importer of Tommy Hilfiger products from making excessive use of Tommy Hilfiger marks that fell outside statutorily permitted genuine description of goods3

The Tommy Hilfiger group, which sells its products in Israel through an exclusive distributor and holds registrations of the marks TOMMY, TOMMY HILFIGER and red-blue-white flag logo, sued a parallel importer of its goods on a variety of grounds including the infringement of its registered marks, passing off, false representation, consumer deception and prevention of access to another's business.

The defendant importer marketed genuine Tommy Hilfiger products via a store called "The Importer's Warehouse" and prominently used the Tommy Hilfiger marks and logo colours in its store design, signage and advertising and also on its website https://www.tommy4less.co.il/; mention of the fact of parallel importation was not prominent. After the plaintiff's approach, the defendant ceased using the name "The Importer's Warehouse Tommy Hilfiger" for its store and website.

Observing that Israeli law permits parallel importation of a trademark owner's genuine products, the Tel Aviv District Court addressed the extent of permissible use of the trademark owner's trademarks in connection with such goods. The court observed that the registered owner's exclusive right to use a registered mark for the goods for which the mark is registered or goods of the same description, under the Trade Marks Ordinance [New Version], 5732 – 1972 (the "Ordinance")4, is qualified by a third party's right to use the mark to indicate "genuine description of the character or quality of his goods".5

The court reiterated the criteria of permissible truthful use set forth by the Supreme Court in the Toto Gold matter,6 namely (1) that the goods are difficult to identify without using the mark, (2) that the mark is used to an extent not exceeding what is reasonably and fairly necessary for identifying the goods; and (3) that such use does not imply sponsorship by the trademark owner. Applying these criteria, the court held that the defendant's use of the marks was necessary to identify the goods but its extensive use of the marks (in store name and design, domain name and content, and advertising) exceeded what was reasonably and fairly necessary for genuinely describing the goods. As to implied sponsorship, the court ruled that while the fact of parallel imports was indicated on the website and elsewhere, the extensive use of the marks without mention of parallel importation was likely to imply sponsorship by the Tommy Hilfiger Group and confuse consumers as to the source of goods.

The court thus found trademark infringement and unjust enrichment. The court also held that the name formerly used for the store and on the website was misleading as to the source and sponsorship of the defendant's goods as emanating directly from the Tommy Hilfiger Group, and thus constituted the tort of false representations under section 2 of the Commercial Torts Law, 1999.

However, because the goods were genuine, no passing off was found.

While the use of the mark TOMMY in the domain name was held to be unfair and to fall outside permitted use, it was held not to prevent or encumber access to the plaintiff's business online and thus not to constitute the tort of prevention of access to another's business under the Commercial Torts Law (discussed below).  

To ensure that only permitted genuine use of the marks to describe the goods is made, the court granted an injunction limiting the importer's use of the marks. Thus, the importer was enjoined from using the Tommy Hilfiger marks in the store name and domain name, and from using the flag logo colours in the design of its building and web pages. The permitted use was limited to a single outdoor sign, a single use per advertisement and a single use on the website homepage – all such uses to be accompanied with mention of parallel imports. Also permitted was use as necessary for identifying the goods in the catalogue (also with mention of parallel imports) and in the press coverage section of the website.

C.   The District Court attempted to clarify the boundaries of the tort of prevention of access to another's business, physical and online, and the circumstances in which the use of Google AdWords amounts to trademark infringement

The recent district court decisions illustrate the evolving approach to the tort of prevention of access to another's business, under section 3 of the Commercial Torts Law, 5759 -1999, which provides as follows: 

A business shall not unfairly prevent or burden the access of customers, employees or agents to the business, goods or services of another business.

As noted, the parallel importer's use of the Tommy Hilfiger's marks in the domain name was not held to fall within this tort, as it did not encumber access to Tommy Hilfiger's business.

  1. The Tel Aviv District Court held that "ODAFIM LAMETAYEL" (OUTLET FOR THE TRAVELLER) for an online store and as an AdWord infringed the well-known "LAMETAYEL" (FOR THE TRAVELLER) mark7

Israel's chain of camping gear stores LAMETAYEL (Hebrew "For the Traveller") and outlets LAMETAYEL ODAFIM ("For the Traveller – Outlet"), which holds a registration of the LAMETAYEL mark in English and Hebrew and operates a travel-related website at https://www.lametayel.co.il/, sued a camping gear retailer that, in addition to its brick-and-mortar store "KKSH – Center for the Traveller and Soldier" and online store at https://www.kksh.co.il/, launched https://www.odafim-lametayel.co.il/("Outlet for the Traveller"), with the Hebrew appearing on the website, and purchased corresponding Google AdWords.

Neither the court's observation that a descriptive word remains forever a weak mark nor the disclaimer in the plaintiff's registration availed the defendant, as the district court held that the defendant's use of ODAFIM LAMETAYEL for its website was likely to confuse despite some differences between the marks and websites and was not bona fide, given the plaintiff's long-time reputation for camping gear and given the defendant's failure to distinguish itself. The court also found that the defendant knowingly made a false commercial description in choosing a similar name for operating in the same field and in omitting its own business name.

Online use as prevention of access to a business. The defendant was also found to commit the tort of prevention of access to Lametayel's business. Citing an earlier district court case in the Magnetics8matter, according to which Internet access fell within the scope of the tort, the court held that the defendant's use of the plaintiff's trademark in its domain name interfered with customer access. The court also reiterated its earlier ruling in the Congress Center case (reviewed below), according to which a private company engaged in free competition is nevertheless under a duty of fairness, and ruled that the defendant in Lametayel acted unfairly.

Google AdWords as trademark infringement. The case saw an interesting development in the approach to trademark use as relates to Google AdWords. In an earlier district court decision in theMatim Li9 matter, the Tel Aviv District Court held that the use of another's trademark as a Google AdWord, that is, a search keyword, did not amount to infringement. The Lametayel court distinguished the circumstances before it from those in Matim Li, holding that an Internet user would not be able to distinguish between the two Lametayel websites, whereas in Matim Li the search for the plaintiff's business (whose mark "matim li" (suits me) was also a dictionary word) resulted in search results of another retailer, "Crazy Line", so the use of the mark was made "behind the scenes" and did not cause confusion between the trademark owner's business and that of the unauthorized user of the mark.

b. The Tel Aviv District Court held that information booths and distribution of advertising booklets on a short access path to a job fair organized by the plaintiff constituted unfair interference with access to the plaintiff's business and unjust enrichment at the plaintiff's expense10 

The Israeli Trade Fairs and Convention Centre, which conducts, under a contract with the Ministry of Defence, job fairs for soldiers finishing their military service, sued a student association of one of Israel's universities for setting up information booths to distribute advertising booklets along the 70-meter access path leading from the nearby train station to the fair premises. The plaintiff relied on several grounds including prevention of access to its business and unjust enrichment.  The defendant argued that it acted within the bounds of legitimate free competition, operating outside the plaintiff's premises and using a distinct logo on its brochures and a distinct uniform of its representatives. 

Observing that freedom of occupation is a firmly entrenched principle in Israeli law and that Israeli law has no general tort of unfair competition, the court noted its duty to balance conflicting values and uphold a general duty of fairness in business conduct.  The court held that the defendant, by placing its booths just outside the plaintiff's premises and distributing a brochure that did not sufficiently distinguish it from the plaintiff, had engaged in unconscionable conduct, and proceeded to examine whether such conduct was actionable under any tort.   

Prevention of access to a business. The court found that the defendant interfered with customers' access to the plaintiff's event in that it placed its booths and representatives along a short path leading to the plaintiff's event (and refused to relocate) so that visitors were exposed to the defendant's materials even before they entered the plaintiff's event, and that such interference was unfair in that the defendant free-rode on the plaintiff's investment in organizing the event.

Unjust enrichment. The court also held that the defendant enriched itself at the plaintiff's expense, in the sense of the Unjust Enrichment Law, as the defendant intentionally centered its activity around the plaintiff's event and that freedom of occupation did not give the defendant the right to locate its representatives at the entry to another's business. 

1 בשני מקרים בעבר, בתי המשפט המחוזיים נתנו צווי מניעה זמניים, אשר אושרו בערעור בבית המשפט העליון, כאשר נמצא חשש להטעיה לכאורה בין נעליים נשוא התביעה עליהם ארבעה פסים לבין סימן שלושת הפסים של אדידס (בענין רע"א 3217/07 בריל תעשיות נעליים בע"מ נ' Adidas-Salomon AG ואח' [2007] ובעניין רע"א 3581/05 שהנעל מתאימה בע"מ נ' Adidas-Salomon AG [2005]). במקרה נוסף, ת"א (ת"א) 2326/07  Adidas-Salomon AG נ' חב' גנטוס נעלים בע"מ [2011], בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי נעליים נשוא התביעה אשר נשאו ארבעה פסים הפרו את סימן שלושת הפסים של אדידס וכי המילה "Orbit" על הנעליים המפרות לא סילקה את החשש להטעיה, שכן בכוחה גם לציין דגם של נעל.

2 ע"א 563/11 Adidas-Salomon AG נ' ג'לאל יאסין ואח' [27.8.2012].

3 ת"א (ת"א) 11296-09-10 Tommy Hilfiger Licensing LLC ואח' נ' סויסה ואח' [נבו, 31.7.2012] (במקרה זה נפסקו גם פיצויים).

4 ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט [2004].

5 ת"א (ת"א) 48058-07-11 למטייל – המרכז לטיולים בע"מ ואח' נ' כ.כ.א.ש. בע"מ ואח' [נבו, 3.9.2012].

6 ת"א (ת"א) 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ ואח' [2001].

7 ה"פ (ת"א) 506/06 מתאים לי בע"מ נגד קרייזי ליין בע"מ [2006]. 

8 ת"א (ת"א) 27080-06-11 מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ נ' בשן בר-אילן שרותי ניהול בע"מ [נבו, 22.5.2012]. 

הירשמו לניוזלטר שלנו